בני יששכר, שבתות ח׳:ח׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 8:8
א׳ויתפרש עוד ואני תפילתי לך ה' ע"ת רצו"ן וכו' הנה חקרו הקדמונים איך אפשר לומר שתהי' התפל"ה פועלת. נמצא יש ח"ו שינוי רצו"ן כאשר קודם התפילה היה הרצון באופן כזה ואחר כך ע"י התפיל' נשתנה הרצו"ן. והנה כתבו ע"ז תלמידי הבעש"ט. להיות ע"י התפילה נתדבק האדם במקום אחר יותר גבוה ונהפך לאיש אחר. והגם שנגזר גזירה על אותו האיש הנה בהתפלל האדם אל השם הו"י' ב"ה המהווה כל הוויות הנה נתדבק במקום יותר גבוה ונתהווה להווי' אחרת ואין כאן שינוי רצון כי על אותה ההוי' שהיא כעת לא נגזרה הגזירה. ובעניות דעתי ג"כ אמרתי תירוץ לזאת הקושיא כפי קבלתי מפי סופרים דהנה אמחז"ל תנאי התנה הקב"ה עם הים שיבקע לפני ב"י וכן בכל הענינים כאשר כתבו רז"ל במדרשיהם. וכן בזהר והוא ג"כ מטעם הנ"ל. דהאיך אפשר שיהיה שינוי רצון אצל התכלית הפשיטי ויקלקל הפועל האומן ב"ה את פעולתו וישנה הטבעיים ממה שהטביע אותם כרצונו מבראשית אלא ע"כ תיכף מבראשית התנה הקב"ה עם כל נבראים אשר ישדדם בזמן ההיא ובאופן כזה. ובאם יארע כזה. דהנה הבחיר' חפשיית ובאם היה המצריים משלחים את ישראל תיכף ולא היו רודפים אחריהם לא היה נבקע הים רק כאשר אירע חוזק לבם וענין הרדיפה וצעקת ב"י אל י"י אז נבקע הים וזה היה הרצו"ן. הקדום באם יארע בזמן ההוא כך וכך יהיה כך וכך וכ"ה בענין התפילות. אין כאן שינוי רצון. רק ברצון הקדום היה הכל כשיתפלל האדם פלוני בזמן ההוא כך וכך יהיה כך וכך. הבן הדבר. ולפי"ז תתבונן אשר זה מאמר כנ"י ואני (דייקא הנני מבין שאין כאן שינוי רצון רק) תפילתי לך הו"י' (המהווה כל הויות וכשמתפלל האדם הנה נתהווה להו"י' והוא כדברי תלמידי הבעש"ט. וגם הנני מתפלל לפניך) עת רצו"ן (ובהרצון הקדום הנה נכלל הכל והיה הכל נכלל ברצו"ן הקדום וכמש"ל הבן הדבר):
1