בני יששכר, שבתות ט׳:י״בBnei Yissaschar, Shabbatot 9:12
א׳עוד אשוב אבאר לך. דברי חז"ל כל המשמר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלי מצרים. שנא' והאכלתיך נחלת יעקב אביך. לא כאברהם וכו' אלא כיעקב וכו' לבאר מהו הנחל' בלא מצרים (עמש"ל סי' י') ואומר לך ע"פ מה שנמצא. בפליאה. מפני מה ג' שמות בפשט' ואחד במהפך. מפני שחותמו של הקב"ה אמ"ת. והוא לפלא. ופירש הרב המקובל הקדוש. מהר"ש מאוסטרפלייע זצוק"ל. הי"ד. דהכוונה על ד' מילואי הוי' ב"ה שהם נק' בפי קבלת המקובלים. ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והנה ג' שמות הראשונים הם בפשטא. היינו כפשוטו המספר הגדול קודם ואח"כ. הקטן במספר. דהיינו ע' קודם ואח"כ ב' וכן אינך. אבל שם הרביעי נק' שם ב"ן מספר המועט קודם ואחר כך. מספר המרוב' וחמר הטעם. מפני שחותמו של הקב"ה אמ"ת. והנה חותמו של הקב"ה אמ"ת מפני שתיב' אמ"ת הוא במ"ק ט' והנה ט' אם תכפול אותו כמה פעמים נשאר בכל פעם ט' דהיינו ב"פ ט' הוא ח"י. הוא ג"כ במ"ק ט' וכן ג"פ ט' הוא ך"ז הוא ג"כ במ"ק ט' וכן עד לעולם (וזהו לדעת שפת אמ"ת תכון לעד) והנה אלו הג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ג"כ כל אחד במ"ק ט'. אבל שם הרביעי הוא רק ז' במ"ק. ע"כ קוראין אותו ב"ן. והנה ידוע דמנצפ"ך פשוטים המה אחר אות ת' ך' הוא ת"ק. ס' הוא ת"ר. ן'. הוא ת"ש ממילא כשאנחנו קוראים ב"ן הנה באת ן' פשוטה בסוף תיבה והיא מספר ת"ש. א"כ גם מספר שם ב"ן במ"ק יהי' ט' כמו תיבת אמ"ת שהוא חותמו של הקב"ה. עכ"ד והנה מדת אמ"ת ניתן ליעק"ב כדכתיב תתן אמ"ת ליעק"ב. והוא נחלה בלי מצרים כידוע למקובלי' ותיבת אמ"ת הוא ראש תוך סוף באלפא ביתא. כידוע והנה המשמר שבת כהלכתו. הנה שב"ת. הוא ג"כ במייק ט' כמו. אמ"ת שהוא נחלה בלאמצרים שאין לו גבול במספר הכפל לעולמי עד א"כ המשמר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלא מצרים כיעקב שניתן לו מדת אמ"ת שהוא נחלה בלא מצרים:
1