בני יששכר, סיוון א׳:ט׳Bnei Yissaschar, Sivan 1:9
א׳בחדש השלישי לצאת ב"י מאמ"צ ביו"ם הזה וכו' הנה אפרש לך עוד מה ביו"ם הז"ה דייקא (ולא אמר באחד לחדש השלישי וכו' באו וכו' והנה הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו יתפרש הדבר ברמז וע"י הרמז יובן דקדוק הפשט. ואומר. הנה ידוע ג' בחי' הם בהארת עולמות עליונים נק' בפי המקובלים (לשבר את האזן) עיבו"ר. יניק"ה ומוחי"ן (מבואר הדבר להבאים בסוד י"י) והנה כמו כן גדלות נשמות ישראל יש בהם ג' בחי' אלו. והנה ידוע דזאת התור"ה הניתנה למורשה מחויבים אנחנו לקיימה בכל חלקי מצותי' במחשב"ה דבו"ר. ומעש"ה. המעש"ה הוא עשיית המצות בגשמיות עשי' ממש כציצית ותפילין ולולב וכיוצא. והנה חלק המעשה בלבד בזולת דבו"ר ומחשב"ה (לדעתי) נק' רק בחי' עיבו"ר. כמו העיבור בהתגלות וחידוש ראשון שיצא מן הכח אל הפועל לתתהוות עיבו"ר עצמים בבטן המלאה אין לו בחי' דבו"ר כי הפה סתום (ומכש"כ שלא יצוייר בו מחשב"ה) רק מעש"ה יש לו כי יש לו תנוע' באיבריו גם במעי אמו וחלק הדבו"ר בהצטרפו עם המעש"ה נק' בחי' יניק"ה. כמו הילד אחר השתלמות ימי העיבו"ר נפתח פה הסתום וע"י היניק"ה מעט מעט מתחיל לדבר והוא חידוש ב'. ובהצטרף לדבו"ר ומעש"ה גם חלק המחשב"ה זה נק' מוחי"ן כמו התינוק הגם שמתחיל לדבר עכ"ז אינו יודע לישא וליתן ולשאול ולהשיב כהוגן עד שישתלמו מוחותיו בגדלות והוא חידוש ג'. וזהו המרומז לדעתי בחדש השלישי (רצ"ל בחידוש השלישי) לצאת ב"י מאמ"צ (ממיצר ים מאין ליש כנודע אז) ביו"ם הז"ה (דייקא) באו מדבר סיני (לקבלת התור"ה) והנה הוא הרמז לכ"א בכל עת ובכ"ז לא ישתלם בקבלת התור"ה עד יושלמו בו ג' חידושים הללו מחשבה דבור ומעשה (מעשה דבור מחשבה) ומעשה שהי' כך הי' לא במקרה נפל רק לבעבור זה עשה היוצר כל סיבב שתהיה נתינת התור' במעמד הנכבד בחד"ש השליש"י דייקא שנשתלמו בבחי' מעש"ה דבו"ר מחשב"ה הוא בחי' נפ"ש רו"ח נשמ"ה. עשי'. מצד הנפ"ש ומשכנה בכב"ד אצל השוקים (בחי' נה"י) שהם נק' כלי המעשה (כמשארז"ל כלי המעש' גומרים) דבו"ר מצד הרו"ח רוח ממללא ומשכנו בל"ב אשר שם ה' כנפי ריאה שמהם יוצא הדיבו"ר לה' מוצאות הפ"ה והוא נתון סמוך לזרועות (בחי' חג"ת) מחשב"ה. מצד הנשמה הנתונה במוח תלת חללי גולגלתא (בחי' חב"ד) ומעתה בין תבין את אשר לפניך אם בעל נפש אתה שנתינ' התור"ה היתה בפעם ג' כי תיכף במצרים ניתן להם מצות מעשיות. ובפעם הב' שב"ת ודינים וכיבוד או"א במרה איפקוד. וזאת התורה בשלימותא בפעם שליש"י ניתנה למורשה לקהלת יעקב שלישי לאבות וזהו הנרצה בההוא דשאיל שאילתא וכו' ובההוא דפתח ואמר בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי (היינו בפעם השלישי דייקא ניתנה בשלימות) בירח' תליתאי (בחדש השלישי כנ"ל) לעם תליתאי (מורשה קהלת יעקב שלישי לאבו') וגם לעם תליתאי שיש להם נפ"ש רו"ח ונשמ"ה כנ"ל הבן הדבר:
1
