בני יששכר, סיוון ב׳:ט״זBnei Yissaschar, Sivan 2:16
א׳ובזה ביארנו פי' מקראי קדש בפ' עקב ושמרת את כל מצות י"י אלקיך ללכת בדרכיו וליראה אותו כי י"י אלקיך מביאך אל ארץ טובה וכו'. דהנה קשה כיון שאמר ושמרת את כל מצות י"א הנה גם היראה בכלל המצות ממנין תרי"ג. ולמה פרט אח"כ היראה. ועוד מהו הנתינת טעם כי י"י אלהיך מביאך וכו' וכי בשביל זה ישמור האדם המצות. הלא זה מיקרי ע"מ לקבל פרס. ועוד מה זה תלוי בארץ הטובה. הלא כל מה דאפשר מחוייבים גם לקיים בחו"ל. ולפי הנ"ל יתכן דהנה כתב בס' חוז"ה דו"ד (וכמדומה שכ"כ הר"ש אלגזי) מה י"י אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה. דהנה כל המצות הש"י מקדים החפצים לאדם לעשות המצוה כמ"ש מי הקדימני וכו' משא"כ מצות הירא"ה אין הקדמה מהש"י והכל היא מהתעוררת האדם. והנה לפי הנ"ל הגם שבכל המצות ההקדמ"ה הוא מהש"י. הזריזות במצות ולצפות לעשותה מתי תבא לידו ויעשנה חוש קל הנה זה מיקרי ההקדמה מן האדם כנ"ל. וז"ש ושמרת את מצות י"א שתהא מצפה מתי תבוא לידך והוא ללכ"ת בדרכי"ו. כי הוא ית"ש מקדי"ם קודם לעשיית האדם. תראה שאתה תעשה באופן שתהי' מיקרי הקדמה היינו הזריזות וג"כ עוד תעשה. ולירא"ה אות"ו. שמצות היראה הכל היא מן האדם. ואמר הטעם למה אני מזהירך על הזריזות ועל היראה כי י"י אלקיך מביאך אל ארץ טובה. והכל שלו. וע"ז נאמר מי הקדימני וכו' ע"כ אני מצוך על הזריזות והיראה. ותהיה ג"כ ההקדמה ממך וישולם שכרך גם מצד מה"ד בלי מונע. הבן הדברים:
1