בני יששכר, סיוון ב׳:י״זBnei Yissaschar, Sivan 2:17
א׳עוד זאת אדרוש בפסו' ועת"ה אם שמוע וכו' להבין לשון ועת"ה מה בא לשלול וגם הנתינת טע"ם כי לי כל הארץ. אינו מובן. ונ"ל ע"פ דברי התוס' פ"ק דע"ז כתבו שם הא דתנאי התנה הקב"ה עם שמים וארץ אם לא יקבלו ישראל ח"ו את התורה יחזיר אתכם לתהו ובהו. זהו דוקא אם לא יקבלו. אבל כיון שקיבלו. בקבלה לבד נתקיימה אפי' ח"ו לא יקיימו את התו' זה שנרמז בדברי הש"י ועת"ה אם שמוע תשמעו בקולי. כעת בשעת הקבלה אפי' אם ח"ו לא תקיימוה כהוגן אעפי"כ והייתם לי סגולה (תמיד) מכל העמים ואמר הטעם. כי לי כל הארץ רצ"ל ע"י הקבלה בלבד נתקיים לי הארץ שלא אחזיר עוד אותה לתהו ובהו. כי התנאי הי' על הקבלה בלבד ובזה מובן כפשוטו:
1
ב׳כה תאמר לבית יעק' ותגיד לבני ישראל הנה כפל הלשון אמירה והגדה. בית יעקב ובני ישראל. הנה יתפרש הדבר. כבר ידוע אמיר"ה הוא כפשוטו. והגד"ה הוא המשך הדיבור להבין בחכמ"ה כמ"ש בזהר. וידוע ג"כ עפ"י פשוטו בי"ת יעקב הוא המון העם. ובנ"י ישראל בעלי מדריגה ת"ח גדולים המחבבים את התורה ומצותי באהבתה ישגו תמיד. וז"ש הש"י כה תאמר לבית יעקב. להמון עם. לא תפרש להם בהמשך פירוש שאפילו ח"ו לא יקיימו התורה כבר יש קיום לשמים וארץ ע"י הקבלה בלבד. דילמא עי"ז ח"ו יתעצלו ויתעצלו מלקיימה ומלעשותה. משא"כ להת"ח דהתור"ה חביבה עליהם ביותר אמר ותג"ד לבני ישראל. המשך הפירוש כי באלו אין חשש שהן המה רודפים אחרי התור"ה והמצות כל הימים ובאלה הדברים מובן מ"ש מש"ה:
2