בני יששכר, סיוון ב׳:י״חBnei Yissaschar, Sivan 2:18
א׳בפ' וילך. הקהילו אלי זקני שבטיכם ושוטריכם ואדבר' באזניהם את כל הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ. דהנה יקשה א' למה צוה להקהיל דוקא את הזקנים ת"ח ושוטרים הלא לדבר הזה בעינן קיבוץ כל ישראל ב' אומרו ואדברה באזניה"ם. משמע שיאמר להם באזניהם בחשאי לבל ישמעו שאר העם. והרי להעיד עליהם שמים וארץ צריכין בודאי להשמיע לכל ישראל ג'. את כ"ל הדברים. מאי מרבה תיבת כ"ל. ועפ"י דברינו הנ"ל יתכן שפיר. דהנה בבואו להעיד עליהם שמים וארץ הנה המון עם שלא הבינו בשעת קבלת התור"ה שהתנאי של שמים וארץ נתקיים בקבלה בלבד. וסוברים שעד היום תלויים הם ועומדים כל שעה בספק אם יקיימו ישראל התור"ה. הנה לפי"ז שמים וארץ נוגעין בעדותן הן. וניחא להו דודאי לא יעידו מעול' לטובתן כי לא מהני עדותן לטובתן של ישראל כי נוגעין בעדותיהם. ולא מהני עדותן רק להיפך ח"ו כי כן נוגע בעדות שדינו חלוק מן הקרובים שהקרוב פסול להעיד בין לזכות בין לחובה: משא"כ נוגע בעדות במה שהוא נוגע הוא פסול. ובהיפך כשר. וזה יהיה סברת המון עם כשישמעו. משא"כ סברת הת"ח שהם הבינו הדבר היטב ואסברה להו מוסבר מש"ה רבינ"ו פי' הדברים בשעת קבלת התור"ה דהתנאי שהתנה הש"י עם השמים והארץ נתקיים התנאי בקבלת התור"ה בלבד אפי' אינם מקיימים ח"ו. א"כ שמים וארץ אינם נוגעים בעדות בין לטובה בין וכו' ויסבירם משה בעת שהעדאת שמים וארץ הוא שיעידו בין לטובה בין וכו' וז"ש משה הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם הם הת"ח הגדולים ששמעו פירוש הדברים במתן תורה. ואדברה באזניה"ם בחשאי דייקא שלא יתגלה הדבר להמון עם. את כ"ל הדברים. האל"ה. היינו של העדות. היינו שהשמים וארץ יהיו כשרים להעיד בין לטובה ובין וכו' וזהו ואעידה בם את השמים ואת הארץ וזה שסיים וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת וכו' האזינו השמים וכו' דבאמת לכל ישראל נאמרה. הזמנת העדיות הללו אבל המון עם סברו שהזמנתן הוא שיעידו רק על ההיפך והת"ח מבינים האמת שהזמנתן לעדות גם על הטובה. הבן:
1