בני יששכר, סיוון ב׳:ח׳Bnei Yissaschar, Sivan 2:8
א׳עפ"י הנ"ל תבין מאמרם ז"ל באגדת בראשית וז"ל חכ"ו ממתקים. בשעת מתן תורה. וכל"ו מחמדים כשהוא מקבל השבים עכ"ל. הנה הוא נדרש לטובה. עפ"י דברינו הנ"ל חכ"ו ממתקים. בשעת מ"ת שאמר הש"י וקדשת' היום ומחר ולא אמר בפי' ג"י רק אמר בל' כזה אשר מש"ה דרש ידרשנו לטובה מש"ה דייקא. ובדרוש דייק' שהיא בעולם הבריאה דתמן מקננת אימא עילאה עולם התשובה. כוונת הש"י הי' להודיעם שהדרך נכון לפניהם שיקבלו את התורה והוא ית"ש יקבלם בתשוב' תמיד (אפי' אם יעברו ח"ו) כי הם בנים לאל חי. ע"כ המתין בנתינת התורה עד יום השבת שהוא שרביט ש"מ וז"ל וכול"ו מחמדים. כשהוא מקבל השבים. רצ"ל כשהוא מקבל השבים. מובן אשר כלו מחמדים מה שנעשה הדרש ע"י משה דרש דוקא ע"י משה דרש דוקא ע"י משה דוקא ואירע עי"ז מתן בשבת. וגם מה שניתן שבת קודם מתן תורה הכל הוא להורות לבניו שהם בנים. ויקבלם בתשוב' בכ"ז ועידן. וימחול ע"כ כאב לבנים. הבן הדבר:
1