בני יששכר, סיוון ד׳:א׳Bnei Yissaschar, Sivan 4:1
א׳מאמרי מעלת החג
בו ידובר מעל"ת הח"ג הקדוש הזה ח"ג השבועו"ת ויוצרף לזה כמה עניינים בפירושי מקראי קדש. וגם כמה עניינים מעניני ישראל מנהג אבותינו תור"ה היא:
חג השבועות. לא נתלה (בתורה) בזמן לימי החדש כשארי מועדים רק תלוי בספירה. כשבאים למספר החמשים אז הוא החג יש לי לומר טעם. דהנה נצטוינו במצות לימוד התור"ה. והגית בו יומם ולילה ולמדתי טעם הציווי מתורתו של הרב בעל גור אריה בנתיבותיו כתב. להיות התורה היא למעלה מן הזמן ע"כ אין זמן מיוחד ללימודה כשארי המצות שיש להם זמן עיי"ש. ולפי"ז יונח לנו ג"כ מה שנאמר והגית בו יומם וליל"ה הנה הוא שלא כסדר הזמן הנברא מששת י"ב לילה קודם ליום. אבל היא להורות ענין התור"ה היא דבר שאינו תחת הזמן רק למעלה מן הזמן ותתבונן בזה מה דההוא מרבנן יזיף ביממא ופרע בלילה. וא"כ לפי"ז יש לומר ג"כ הטע"ם דמשה לא תלה זמן נתינת התורה בימי החדש כי ימי החדש המה זמניים. רק תלה קביעתו במספר שסופרין ישראל עד יום החמישים מספר חמישים מורה על מעלה מן הזמן: הג"ה זמן כבר ידעת ה"ס מ"ה ב"ן בגימ' זמן למעלה מן הזמן ה"ס ס"ג בינ"ה יובל העליון דמפיק עבדים לחירות. אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בדברי תור"ה ע"כ הג"ה:
בו ידובר מעל"ת הח"ג הקדוש הזה ח"ג השבועו"ת ויוצרף לזה כמה עניינים בפירושי מקראי קדש. וגם כמה עניינים מעניני ישראל מנהג אבותינו תור"ה היא:
חג השבועות. לא נתלה (בתורה) בזמן לימי החדש כשארי מועדים רק תלוי בספירה. כשבאים למספר החמשים אז הוא החג יש לי לומר טעם. דהנה נצטוינו במצות לימוד התור"ה. והגית בו יומם ולילה ולמדתי טעם הציווי מתורתו של הרב בעל גור אריה בנתיבותיו כתב. להיות התורה היא למעלה מן הזמן ע"כ אין זמן מיוחד ללימודה כשארי המצות שיש להם זמן עיי"ש. ולפי"ז יונח לנו ג"כ מה שנאמר והגית בו יומם וליל"ה הנה הוא שלא כסדר הזמן הנברא מששת י"ב לילה קודם ליום. אבל היא להורות ענין התור"ה היא דבר שאינו תחת הזמן רק למעלה מן הזמן ותתבונן בזה מה דההוא מרבנן יזיף ביממא ופרע בלילה. וא"כ לפי"ז יש לומר ג"כ הטע"ם דמשה לא תלה זמן נתינת התורה בימי החדש כי ימי החדש המה זמניים. רק תלה קביעתו במספר שסופרין ישראל עד יום החמישים מספר חמישים מורה על מעלה מן הזמן: הג"ה זמן כבר ידעת ה"ס מ"ה ב"ן בגימ' זמן למעלה מן הזמן ה"ס ס"ג בינ"ה יובל העליון דמפיק עבדים לחירות. אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בדברי תור"ה ע"כ הג"ה:
1
ב׳ותתבונן עוד שזהו שדרשו חז"ל על פי קבלתם ועבדו לעולם הנאמר אצל העבדים הכוונה עד היובל הוא שנת החמשים. הוא ממקום שאינו נגבל בזמן ע"כ אפקי' בלשון לעולם שהוא מבלי הגבלת הזמן וע"כ לא ביארה התורה בפירוש ועבדו עד היובל רק אפקי' בלשון לעולם. להורות הטע"ם דהנה אזן ששמעה על הר סינ"י. כי לי בני ישראל עבדים. לעבדו ית"ש בעסק התורה ביום ובלילה. שהתורה היא למעלה מן הזמן. והלך זה וקנה אדון לעצמו. ע"כ תרצע ועבדו לעולם עד היובל ויקרא לעולם שהוא למעלה מן הזמן. הנה ניתקן העבד הישראלי ששב לאחוזתו למעלה מן הזמן הבן. ממילא תתבונן סוד היובל למעלה מן הזמן ע"כ יום נתינת התורה שהוא למעלה מן הזמן לא נקבע לימי החדש זמניים רק במספר חמשים סוד היוב"ל למעלה מן הזמן:
2