בני יששכר, סיוון ד׳:ח׳Bnei Yissaschar, Sivan 4:8
א׳ואבאר לך עוד שם. במדרש כשושנה בין החוחים כן וכו' מה שושנה זו אינה בטילה אלא ע"ג ריחה כך ישראל אינם בטילים אלא ע"ג מצות ומע"ט ע"כ. לכאור' פי' המדרש אינו מובן. ונראה לפרש מה שושנה אינה אלא ע"ג ריחה. דהנה שושנה יש בה כמה מעלות טובות זולת הריח. דהיינו יופי' שיש בה כמה מראות יפות טובות למראה ונחמדות לעין. גם יש בה טעם למאכל. והנ' תראה הרואה בריות נאות מברך על הנאת הראיה ברוך שככה לו בעולמו. הגם שיש בברי' ההוא עוד כמה מעלות. אבל להיות שמעלת היופי בברי' ההיא עלתה על כל המעלות. הנה כל המעלות בטילים אצל היופי ועיקר הברכה מברכין על היופי. וכן תמצא פרי אשר טובה למאכל. הגם שיש בה מראה וריח. עיקר ברכתה על הטעם. שהוא המתעלה באותה פרי על כל המעלות וכל המעלות בטילים אצל מעלת הטעם. והנה כשושנה שיש בה טעם. מראה. ריח. מעלת הריח שבה עלתה על כולנה ועיקר ברכתה על הריח. כי כל שאר המעלות בטילים לגבי מעלת הריח. ונחשבות לאין לגבי מעלת הריח. כך הם ישראל כל החמודות ותשוקות אשר ערבים לנפש בטילים אצלם. לגבי תשוקת הנפש למצות ומע"ט:
1
ב׳אבל מהראוי להתבונן בדרשתם. דהנה לפי"ז למה לן להמשיל את כנ"י דיקא לשושנה הרי יכול להמשיל לשאר הפירות אשר שארי מעלת הפרי בטילים לגבי המעלה האחת העיקרית. כגון אתרוג שיש בו מראה טעם רי"ח וכל המעלות בטלים לגבי הטעם. ועיקר ברכתו על הטעם. וכן תפוח וכיוצא ומאי מעליותא לגבי שושנה שכל המעלות בטילים לגבי הריח. ולדעתי תתבונן עפ"י מ"ש כ"פ מה שהתנבא ישעי' הנביא שלעתיד ב"ב יהי' מעלת מלך המשיח. בריח והריח ביראת י"י מאי אולמי' דחוש הריח משארי החושים. אשר הובטח למלך המשיח חוש הריח דייקא וטעמא בעי:
2
ג׳ואען ואומר עפ"י משארז"ל במס' ברכות. מנין שמברכין על הריח שנא' כל הנשמה תהלל וכו' איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף זה הריח וכתוב כל הנשמה תהלל. והנה הוא לתימא בעיני למה הוצרכו ללימוד הלא חז"ל גזרו אומ' אסור ליהנו' מהעוה"ז בלא ברכ' ואסמכוה אקרא לי"י הארץ ומלאה (קודם ברכה) וקרא אחרינא והארץ תן לבני אדם (לאחר ברכה) א"כ אסור ליהנות שום הנאה בלא ברכה. ואדרבה אותן ההנאות שלא תקנו לנו ברכה נתחבטו הפוסקי' ראשונים ואחרונים להמצי' תירוצי' למה היתה כזאת כגון על שמועת כלי זמר ושיר. ועל הנאת המשגל. וא"כ מה זאת שלילה. מנין שמברכין על הרי"ח. למה לא יברכו כיון דהוא הנאת עוה"ז. אבל תתבונן הענין דהנה ע"י חטא אדה"ר נתערב בכל דבר טוב ורע. ומן הצורך לאדם לברר מכל דבר הטוב מן הרע. וזה פעולת נפש הישראלי בעודנו בעוה"ז. הנה א"א לו לחיות מבלי מאכל ומשת' ושאר עניני עוה"ז. על כל דבר ניתקן ברכה וע"י הברכ' היא הכנה לבירור ומבררי' הטוב לחלקו ית"ש. דהיינו שנעש' מהנאה ההיא דם ובשר על אדם וילך בכח האכילה ההוא לתור' ולמצו'. והמותרו' הוא הרע נדח' מן הגוף כנודע: והנה כל החושי' נזכרו אצל חטא האדם ותר"א האשה וכו' ותקח וכו' ותאכל וכו' ותתן. ויאכל וישמעו. ויאמר וכו' אבל חוש הריח לא נזכר. הנה נראה כי חוש הריח לא נפגם כ"כ בחטא אדם כמו שארי החושים. ע"כ חוש הריח הוא רוחניי. הנשמה ניהנית ממנו ולא הגוף. עיין בדברינו במאמרי הפורים ותבין למה מברכין על הריח במו"ש (ועיי"ש בענין הגואלים מרדכי ואסתר. מרדכי מר דרור ואסתר הדסה. וזמן הנס באדר ה"ס החוטם המריח כנודע) וכיון שהוא כן. הנה יש סברא שלא לברך על הריח כיון שלא נתפגם כ"כ בחטא אדם. וע"כ תראה שאין בחוש הזה בירור כ"כ שיהיה בו הפרדה בגוף. אבל להיות שאעפי"כ הגוד נתגשם בחטא אדם. וגם דבר הרוחניי הוא פרי מוגשם צריך ג"כ לבירור מה ע"כ צריכין לברכה ע"כ אמרז"ל מנין שמברכין על הריח (כי צריכין להביא ראי' ע"ז) והביאו ראיה מן המקרא כל הנשמה וכו':
3
ד׳ומעתה כיון שחוש הריח לא נתפגם כ"כ בחטא אדם כשאר החושים ע"כ לע"ל ב"ב כאשר יתוקן העולם מן חטא אדם בביאת משיח צדקנו (הוא אדם ממש כידוע מר"ת אדם אדם דוד משיח) הנה בזה תגדל מעלתו בחוש הזה אשר נשאר לברכה גם בזמן החטא אז והריח"ו ביראת י"י ובחוש הזה תגדל מעלתו מן שאר החושים נ"ל:
4
ה׳והנה ידוע דגם בשעת מתן תורה ניתקן לגמרי חטא אדם ולולי שע"י המעשר חזר הדבר לקלקולו אזי כבר הי' נתבטל המות. והגוף עם כל החושים היו חוזרים לרוחניים כמו שהי' קודם החטא כתנות או"ר וכמו שיהיה לעתיד ב"ב. והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. וכמשארז"ל בפסוק אני אמרתי אלהים אתם וכו' אכן (אחר החטא) כאדם וכו' וכיון שכן הוא שבמעמד הנכבד נתקן חטא וכל החושים שנתגשמו שבו לרוחניים ועלתה על כולנה חוש הריח שלא נתפגם כ"כ בחטא אדם. הנה כמו שיהי' החוש ההוא לעתיד למעלה ראש אצל מלך המשיח כמו כן היה במתן תורה ע"כ אמר המלך החכם בשירת דודים כשושנה בין החוחים כן וכו' וכמו שפירשו חז"ל במדרש שהתחלנו. מה שושנה אינה בטילה אלא ע"ג הריח. שמעלת הריח תגדל אצלו על כל המעלות וכו' וכמו שפירשנו לעיל וכל דברינו בדרך אפשר. ועתה הנה הדרך נכון לפניך ביותר ג"כ דברי חז"ל במדרש שהבאתי לעיל. ואתה תבחר ותקרב. ותבין ביותר מנהג ישראל תורה היא להכין שושנים ועשבי בשמים ביום מתן תורתינו:
5