בני יששכר, סיוון ד׳:ט׳Bnei Yissaschar, Sivan 4:9
א׳גמ' מנחות דף כ"ה ע"א. ומתמניא בי' (בחדש ניסן) עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועייא וכו' ההיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת נטפל להם רבי יוחנן ב"ז. וא"ל שוטים מנין לכם. ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא. עמד ותקנה אחר השבת כדי שיהיו ישראל מתענגים שני ימים. וקרא עליו מקרא זה אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. ואם משה רבינו אוהב ישראל היה למה איחרן במדבר ארבעים שנה. א"ל רבי בכך אתה פוטרני. א"ל שוטה לא תהא תורה שלימ' שלנו כשיחה בטילה שלכם. כתיב א' אומר תספרו חמשים יום. וכתיב א' אומר שבע שבתות תמימות תהיינה. הא כיצד כאן ביו"ט שחל להיות בשבת. כאן ביו"ט שחל להיות באמצע השבת ע"כ. הא ודאי כל משכיל ישתומם על הוראה. א' מהו זהשאמר להם ריב"ז שוטים מנין לכם. הלא בזולת הקבל' הנה פשוטו של מקרא הוא כדברי הבייתוסין עד שהוצרכו חז"ל להוכיח בכמה הוכחות איך מרומז קבלתם בתורה. ב' יקשה ביותר הבייתוסים שנעשו אילמים ולא היו משיבים לו דבר הלא היו יכולים להשיבו פשוטו של מקרא הוא כדברינו. ג' הבייתוסי. הזקן שהשיב לריב"ז השיב דברי רוח. ולמה לא השיב בפשוט מקרא ומלא הוא. ונ"ל עפ"י פשוטו דודאי פשוטו של מקרא יש לפרש וספרתם לכם ממחרת השבת שבת בראשית כדברי החטאים האלה אבל הקרבת מנחה חדשה ביו"ט של עצרת לא נתבאר בתורה זמנו אימת דאלו נאמר וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות וכו' וביום החמשים תקריבו מנחה וכו' היה נשמע מן התורה לפי חשבונם דעצרת יגיע תמיד לאחר השבת. אבל להיות שבתורה סתם נאמר שבע שבתות וכו' תספרו חמשים יום. והקרבתם מנחה חדשה. הנה אינו מבואר זמן ההקרבה. ואפשר לומר דאחר ימי הספירה יוכלו להביא הקרבן אימתי שירצו. וכן במשנה תורה שבעה שבועות תספר לך וכו' ועשית חג שבועות וכו' י"ל אימתי שירצו לאחר הספירה וכמו בזבה וספרה לה שבעת ימים. ואחר תטהר. אפילו אם המתינ' כמה ימים אחר ספירת' וטבלה טהורה היא. וביותר י"ל כן בכאן. דהנה בזבה עכ"פ טבילה בזמנה מצוה לכתחילה דכתיב ואחר תטהר אחר סמוך. משא"כ כאן לא נאמר כלל. ובהא נצחינהו ריב"ז בזה שהיו אומרים עצרת לאחר השבת בחובה. ע"ז א"ל שוטים מרן לכם וע"ז לא מצאו מענה עד שבא זקן אחד משלהם. והשיב דבאמת מן התורה. פשוטו של מקרא. הרשות לעשות עצרת אימתי שירצו לאחר הספירה. רק אמר שהוא לו בידיעה כי משה רבינו אוהב ישראל היה וכו'. ע"כ תיקן זמן קבוע תיכף לאחר הספירה בכדי שיתענגו ב' ימים וע"ז השיבו שאין הדבר תלוי ברצון משה וכמו שהוכיח מן המקרא. רק כמו שקיבלה מפי הגבורה כן אמרה לישראל א"ל רבי בכך אתה פוטרני. דבאמת היה יכול משה לתקן תקנו' כמו שתיקנו כל החכמים מכל הדורות. ע"ז השיב ריב"ז כיון שאין לכם ע"ז ראי' מן התורה עצרת אחר השבת דיקא. ואתה מוכרח לומר שהוא בקבלה תקנת משה לא תהא תורה שלימה שלנו לתורה שבע"פ שלנו קבלתינו האמתיית מסיני) כשיחה בטילה שלכם (וקבלתינו האמיתיית יש לה ראי' בתורה שבכתב וכמו שאמר) כתיב אחד אומר תספרו וכו'. הבן הדבר:
1