בני יששכר, סיוון ח׳:ג׳Bnei Yissaschar, Sivan 8:3
א׳ישלם י"י פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם י"י אלהי ישראל. קשה מאי משכורתך שלימה וכי ס"ד שהש"י מחסיר ח"ו שכר המשכורת עד שהוצרך בועז להתפלל עלי' שישלם לה הש"י המשכורת ולא יוחסר. והנראה עפ"י דברי רבותינו הפוסקים דרמו שמעתתא אהדדי. היינו הא דקיי"ל להלכה עבד עברי חלה ג' ועבד ג' אינו חייב להשלים ובפועל ושכיר שנאנס במקצת זמן השכירות אינו נוטל שכרו אלא כפי זמן השכירות שפעל ועבד. ותירץ מהר"מ דשאני עבד עברי שקיבל שכרו מקודם. משא"כ שכירות הפועל אינה משתלמת אלא לבסוף. כתב הרב הגדול מ' חידא זלה"ה בס' כסא דוד דלפי"ז צדיקים הם פועלים ושכירותן אינה משתלמת אלא לבסוף (היום לעשותם ומחר לקבל שכרם) וכענין שדרשו חז"ל יצא אדם לפעלו וכו' יצאו הצדיקים לקבל שכרם (כפועל) הנה כפי הדין כל הימים שנאנסו ולא יכלו לפעול פעולת עבודתם אינו מגיע להם שכר עפ"י הדין. והש"י אלקי ישראל משלים פעלם במילוי ברוב טובו וחסדו כאילו עבדו בפועל ממש (וכענין שאמרו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה). עכ"ד הרב הנ"ל בקצת תוס' ביאור שהוספנו ובזה יתפרש לך ברכת בוע"ז לרות ישלם ה' פעלך. (הגם שהאדם הוא רק כפועל עכ"ז) ותהי משכרתך שלימה (גם בעד הימים שהיית אונס) מעם י"י אלקי ישראל (שהוא ית"ש נוהג כך עם ישראל כנ"ל) ודוק:
1