בני יששכר, תמוז-אב א׳:ט׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 1:9
א׳ויהי אחרי מות יהושע וישאלו ב"י וכו' ויאמר י"י יהודא יעלה וכו' ויאמר יהודא לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי כו' והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון ע"כ. מהראוי להתבונן א' מהו הצורך להשמיענו שביקש יהודה משמעון שילך עמו. ואשר כן עשה שמעון ב' קשה הדבר מאד על שבט יהודה דכיון ששאלו את י"י מי יעלה תחילה והשיב הש"י יהודה יעלה. הנה נתתי את הארץ בידו. למה היה לו לבקש משמעון שילך עמו כי לא היו מאמינים ח"ו בדבר אלקינו עד שהוצרכו להרבות חיל להלחם עפ"י טבע האנושי:
1
ב׳ונ"ל דהנה עפ"י סדר הדגלים בענין חדשי השנה הנה חדש ניסן הוא ליהודה כמש"ל. וחדש מנחם א"ב הוא לשמעון. והנה חדש ניסן היה מסוגל מאז לגאולה ולחירות לבוא לרשת את הארץ אשר י"י אלקינו נותן לנו. וחדש א"ב בעוה"ר היה מוכן להיפך (עד אשר ב"ב ירחם הש"י על עמו ועל ארצו ועל החדש הזה אשר הוא מבויש מכל חדשי השנה ויהפך את החדש הזה לששון ולשמחה וינחילנו ירושת הארץ בקדושה ירושה עולמיית) הנה המגיד מראשית אחרית בכדי לחבוש את שבר עמו ויהיו מנוחמים גם בימי עניים. הנה בהתחלת ירושת הארץ ויאמר י"י יהודה יעלה בתחלה לירש את הארץ הנה נתתי מאז את הארץ בידו (כי חדשו ג"כ מוכן לישועה מעת צאתינו מאמ"צ לירש את הארץ ע"כ אמר הנה נתתי. כבר) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי להיות חדשו מוכן להיפך בעוה"ר. הנה צירפו יהודה לגורלו והבטיחו ברוה"ק ואלך גם אני אתך בגורלך היינו כאשר יגיע זמן התנשאות חדש של שמעון. היינו מנחם א"ב. ואברר לך הדבר את אשר עם לבבי ברחב ידים ידוע לך עליית עזרא בבית שני מן הגולה. היתה התחלת עלייתו בניסן יסוד המעלה מבבל ובא לירושלים בא"ב חדש החמישי. ונ"ל דהנה בית שני לא היתה גאולה שלימה הנה הגם שאמר הש"י לזכריה הנביא שיהיה יום צום החמישי לששון ולשמח' עכ"ז לא היתה שמחה שלימה כי לא נהפך לגמרי לטובה רק לפי שעה. וכשהודו להש"י על הגאולה של בית שני לפי שעה יצורפוה אל גאולת מצרים וכענין שהזכירו אנשי כנה"ג בדברים יצ"מ ואח"כ אמרו הנה עבדים אנחנו ובעבדותינו לא עזבונו אלקינו עיי"ש בעזרא ונחמיה והנה הזכרת יצ"מ היא כל ימות עולם עיקרת לכל הגאולות וכל הניסים והגאולות טפלים ומחוברים ליצ"מ. ע"כ גם בבית שני הגם שנהפך אח"כ לשמחה עכ"ז תמצא עליית עזרא יסוד המעלה מבבל היה בניסן זמן צאתינו ממצרים (חדשו של יהודה וגורלו) ובא לירושלים בחדש החמישי (מנחם אב. חדשו של שמעון וגורלו. הנה היה טפל לניסן שהוא היה יסוד המעלה. הוא שאמר יהודה עלה אתי בגורלי) משא"כ לעתיד ב"ב לא שתעקר יצ"מ ממקומה אלא שתהי' שעבוד מלכיות עיקר ויצ"מ טפל. אז יהיה הגורל של יהודה שהוא חדשו טפל לגורל שמעון שהוא חדש א"ב ומעתה תבין ברוך המגיד מראשית אחרית בראשית התחלת ירושת הארץ אמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי (היינו לרמז על בית שני שהגאולה הזאת לא היתה עיקרית ועיקר הזכרה וסיפור לישראל הוא יצ"מ. עכ"ז היה כמה מאות שנה הרווחה לקרן ישראל ומעט שמחה בחדש מנחם חדשו וגורלו של שמעון אבל היה רק טפל ליצ"מ. חדשו וגורלו של יהודה) והלכתי גם אני אתך בגורלך (היינו לעתיד ב"ב ותהי' להיפך שתהי' עיקר הזכרת הנס הגאולה האחרונה שיתהפך לגמרי חדשי של שמעון לששון ולשמחה ויזכירו תוקף הניסים ויספרו בליל המקווה לנו לשמחה תוקף הניסים ונפלאות ויצ"מ תהי' טפל כמ"ש חז"ל ברוך המגיד מראשית אחרית:
2
ג׳ומעתה תשכיל ותתבונן דבריהם ז"ל במשנה בענין הכהן משיח מלחמה שהי' מדבר אל העם אתם קריבים היום למלחמה על אויביכם וכו'. לא יהודה על שמעון וכו' לפי דברנו הנ"ל תבין דיהודה עם שמעון אפי' בשעת הזעם הם מצורפין ומרחמין זה ע"ז. ותבין ג"כ מה שעפ"י קביעות שלנו ביום שחל יום א' דחג הפסח בו ביום היא הקביעות של ט' באב ומנהג ישראל לעשות זכר באכילת ביצים שהם מאכל אבל בין והתבונן:
3
ד׳והנה לעתיד ב"ב כימי צאתינו מאמ"צ יראנו נפלאות והחדש של שמעון יהי' כחדשו של יהודה לששון ולשמחה שלימה לישראל והיום החשוך בעוה"ר יהיה לנו לאור עולם יום לידת בן דוד (דאתמר עלי' מפומייהו דרבנן בפסוק ויאמר אלקים יהי אור זה אורו של מלך המשיח הבא מיהודה ידחו בקדושה ביום המקווה לששון ולשמחה בחדשו של שמעון ביום ההיא יהי' י"י למלך על כל הארץ ויתגלה כבוד מלכותו עלינו במהרה. ע"כ תמצא יהודה שמעון בגי' מלכות שמים שלימה:
4
ה׳ויש לרמז ג"כ אצל משה בהתחלת התגלות בסנה בגאולה הראשונה נאמר וירא י"י כי ס"ר לראות ס"ר בגימ' סל"ה ארי' בגימ' ס"ר הן המה המזלות דניסן וא"ב. וע"כ אמר שלח נא ביד תשלח. ומתרגמינן בתרגום המיוחס ליונתן ביד פינחס אליהו דאת עתיד למישתלח בסוף יומייא. פינחס אליהו ג"כ בגימטריא ס"ר מנין ב' המזלות הנ"ל: ותתבונן עוד מזל ניסן טלה. מזל אב אריה בגמ' אם הבנים שמחה הללויה והבן הרמזות הללו:
5
ו׳והנה תתבונן מנהג אבותינו תורה הוא המנהג המורגל בישראל כשרוצים לדבר זה עם זה מענין שם הנכבד. הנה אסור להזכירו כסדרו אומרים השם הו"י' הנה היא צירוף של חדש א"ב ולמה בחרו הצירוף הזה דייקא ולא צירוף אחר מן הי"ב צירופים. להיות צירוף זה החדש. עתיד הקב"ה לעשותו כימי צאתינו מארץ מצרים בחדש ניסן אשר בו השם היא כסדרו. ע"כ מנהג ישראל כשרוצים לדבר מן השם הנכבד כסדרו. אומרים צירוף הו"י שהצירוף של חדש הזה הוא המקווה לנו ב"ב שיהיה לישועה ולנחמה ולגאולה שלימה כמו בצירופו של חדש ניסן שהוא כסדרו. ואתה הבן:
6