בני יששכר, תמוז-אב ג׳:ז׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 3:7
א׳בפסוק ז' זכרה ירושלים וכו' כל מחמדי' אשר היו מימ"י קדם. יש לפרש זכר"ה ל' השפע' כי הזכ"ר הוא המשפיע והיינו משפעת לימי עני' ומרודי' את כל מחמדי' אשר היו מימ"י קדם. והוא עפ"י אשר שמעתי מאת כבוד מחו' הרב הקדוש המפורסם מהרצ"ה זצוק"ל בברייתא דר"י במדה הי"ג אמר התנא בסוף וכא"ן ב' כתובים המכחישים וכו' תיבת וכא"ן אין לו ביאור (והא ודאי לפי הפשט צריכנא למימר שהוא כמו וכ"ן. ולא דבר ריק הוא למה לא אמר התנא וכ"ן. וגם וכ"ן אינו מתיישב כ"כ) ואמר הוא ז"ל עפ"י מ"ש (אני ג"כ כמה פעמים) דהי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הן המה מכונים נגד הי"ג מדות של רחמי' והנה מדה הי"ג מן המדו' של רחמי"ם הוא ונק"ה לא ינק"ה והנה בגמ' רמינן קרא נאמר ונק"ה ונאמר ל"א ינק"ה ומתרצו מנק"ה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. וידוע ג"כ דהי"ג מדות שאמר מיכ"ה מי אל כמוך וכו' המה מכוונים ג"כ להמדות שבתורה א"כ מדה מימ"י קד"ם נגד ונק"ה לא ינק"ה. והנה במדת מימ"י קד"ם נרמז תשוב"ה שהיה מימי קדם מן הדברי' שקדמו לעולם כידוע:
1
ב׳ולפ"ז זה שרמז התנא בברייתא דר"י בסוף הי"ג מדות ושהמה מכוונים נגד הי"ג מדות של רחמים) וכאן (רצ"ל במדה הי"ג) שני כתובים המכחישים זא"ז (כי נאמר ונקה ונאמר לא ינקה) עד שבא הכתיב הג' ויכריע ביניהן) הכתוב הג' היינו מדה הי"ג שאמר מיכה שהוא מימי קדם מורה על התשובה כנ"ל הנה הכתוב ההוא הוא מכריע להורות מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים עכ"ד ודפח"ח. ולפי"ז יש לפרש זכרה ירושלים (משפעת ירושלים את) ימי עני' ומרודי' (משפעת להם כל מחמדי' אשר היו מימי קדם ומאות' המדה המרמזת לתשובה. ואז הש"י מנקה איתם והן היום) בנפול עמה ביד צר ואין עוזר להם כי אין מניחים אותם די השיב רוחם ליישב דעתם לתשוב' ראוה צרים שחקו על משבתי' (המה שוחקי' ולועגי' על שביתת שבתותי' כי גלוי לצרים מה שהוא קבלה ביד ישראל אלמלא שומרי' ב' שבתו' מיד נגאלין והנה המה רואים ישראל שובתין ואינם נגאלין. הנא המה שוחקים על שביתת שבתותי'. ירא י"י וישפוט ויגאלינו גאולת עולם ב"ב:
2