בני יששכר, תמוז-אב ה׳:כ׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 5:20
א׳ושמתי כדכד שמשותיך וכו' וכל בניך למודי י"י וכו' אמרז"ל בבתרא (מהו כדכ"ד) פליגי בה תרין אמוראי בארעא יהודא וחזקי' ותרין מלאכי ברקיע מיכאל וגבריאל. ח"א שה"ם וח"א ישפ"ה אמר הקב"ה ליהוו כדין וכדין (הוא לשון כדכ"ד כדין וכדין כן פירוש הרשב"ם) הנה כל משכיל משתומם על המראה דהנה הש"י אמר לישעיה אשר ישים כדכ"ד (בשערי ירושלי' והאמוראי' בדורות אחרונים. מהו כדכ"ד. הנה איך נאמר דלבעבור זה שמה כדכ"ד לשון כדין וכדין כי יסכים הש"י לדברי שניהם. הדבר הזה א"א להלום. וגם הנה אמוראי איפלגו קודם שאמר הש"י כדין וכדין. ע"כ הי' לכאו"א איזה סברא לדבריו. ומהו סברתם ואומר לך עפ"י אשר כתבתי בגמ' ברכות על מאמר חז"ל מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד דקשה מהו הנרצה באומרו אין לו להקב"ה בעולמו וכו' הרי כל עולם ומלואה שלו. וגם מהו דנראה אומרו בלבד ואומר לך ידוע דכל פרי מעשינו בעוה"ז לגרום הייחוד העליון בעולם באצילות ע"י תורתינו ועבודתינו הוא ייחוד ויסוד (צדיק עם) מלכות כידוע וע"כ נכרתו תקע"ו בריתות על התור" מ"ח בסיני מ"ח באהל מועד מ"ח בערבות מואב (כמבואר במס' סוטה) ס"ה קדם וכולן ללמוד וללמד. לשמור ולעשות הרי ד"פ קדם תקע"ו מנין יסוד מלכות והנה ד' אמות שהאדם עוסק בהן בתורה (דפחות מד' אמות לא נק' בית לענין מזוזה ובתי ערי חומה ועורכי המלחמה) הנה ד' על ד' הם טפחים. כ"ב פעמים כ"ד תקע"ו טפחים לרמז היחוד הנ"ל הנעשי' ע"י התורה וגם העבודה הנה בבית שני קרא אשכחו ודרשו. והרחיבו שיעור המזבח עד שנעשה מקום המערכה כ"ד אמו' על כ"ד ס"ה תקע"ו אמות מנין היחוד הנ"ל הנעש' ע"י העבודה. ומיום שחרב ביהמ"ק הנה התורה עומדת גם במקום העבודה (כי כל העוסק בתור' עולה כאלו וכו') ומהראוי לזה שילמוד להלכה הלכות הקרבנות. ע"כ אנו אומרים פ' איזהו מקימן שאין בו חלק וז"ש מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. דייקא:
1
ב׳הנה י"ל זהו הבשורה שבישר הש"י את ישראל ע"י הנביא ושמתי כדכ"ד (הגם שבגלות לא היו יכולים ישראל לגרום היחוד העליון ע"י עבודת המזבח שהיה ברמז כדכ"ד היינו כ"ד פעמים כ"ד אעפי"כ תועיל להם לגרום הייחוד ד' אמות (על ד' אמות) של הלכה בלבד בזכות זה יזכו שיקבעו בשערי ירושלים אבנים טובות גדולות וזה שמם אשר יקראו להם הש"י אז כדכ"ד לרמז הייחוד העליון שגרמו ישראל ע"י ד' אמות של הלכה גם בימי עניים בגלות והנה על כרחך יש אבן הטוב במציאות בעולם. ונק' באיזה שם בכתבי קדש כי אין כל חדש תחת השמש רק לעתיד ישתנה שמו יקרא אותו הש"י בשם כדכ"ד מטעם הנ"ל לרמז הייחוד כ"ד פעמים כ"ד והנה פליגי אמוראי איזה הוא האבן טוב אשר יעמידוהו אז בשערי ירושלי' ויקנאו שמו כדכ"ד. והנה אקדים לך כבר ידעת יוסף נק' צדיק הוא מרכבה למדת יסוד צדיק יסוד עולם ובנימין נק' ג"כ צדיק (היינו בחי' צדיק תחתון מ"ן דנוק' מלכות כידוע והנה האבן טוב שהם הוא האבן של יוסף (שהי' קבוע בחשן) והנה יוסף הוא הרמוז ליסוד עולם מ"ד דדכורא. וישפ"ה הוא האבן הטוב של בנימין הצדיק מ"ן דנוק'. והנה ידוע ישראל ע"י תורתם ומעשיהם הטובי' מעוררים המ"נ דנוק' מלכות ועי"ז בא המ"ד דדכורא יסוד צדיק אשר הוא תכלית המכוין. הבן:
2
ג׳ובהא איפלגו הנהו תרי אמוראי כיון שהש"י קרא שם האבן הטוב שיקבע בשערי ירושלים כדכ"ד הוא מטעם הייחוד שגרמו ישראל הנה חד אמר מסתמא יהי' זה האבן טוב שהם (לזה יקראוהו כדכ"ד ויעמידוהו בשערי ירושלים) שזה האבן של יוסף הרמוז למ"ד דדכורא יסוד צדיק שזה היא תכלית המכוין שנגרם ע"י ישראל השפעות טובות לכל העולמות הבן מאד נקרא ישפ"ה אבן של בנימין הרמוז למ"נ דנוקבא מלכות שזה היא שמעלים ישראל ע"י מעשיה' משא"כ מ"ד דדכורא דא אח"כ ממילא מלעיל'. והבן. אמר הקב"ה ליהוו כדין וכדין תרווייהו קשוט יצא להם הדרש' הזאת דהנה כתוב אח"כ וכל בניך למודי י"י ורב שלום בניך ודרשו חז"ל מזאת ת"ח מרבים שלום בעולם דכתיב וכל בניך וכו' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך והנה יש להתבונן ג"כ מהיכן יצא להם לדרוש א"ת. והנה ראיתי בס' אהבת עולם מהרב הגדול האלגזי זלה"ה שכתב שיצא להם מסמיכות זה הפסוק וכל בניך וכו'. לפסוק שלמעלה ושמתי כדכ"ד וכו' ואמר הקב"ה ליהוו כדין וכדין (ויבנה שתיהן בשערי ירושלים) הנה שאמר המגיד מראשית אחרי' לישראל ע"י ישעי' וכל בניך למודי י"י (כביכול ילמדו את הש"י ויאמר הש"י להוו כדין וכדין הבן נ"ל) ורב שלום בניך הנה בניך הב' מיותר. אבל הוא הרמז בוניך שהמה יהיו הבונים היינו הת"ח יהיו הגוזרים בחכמתם איזו מן האבנים יבנו בשערי ירושלים וישגא שלמא בעלמא באמור הש"י להוי כדין וכדין עיי"ש עוד בדברי הרב הנ"ל ולדרכנו תתבונן היטב דרשתם ז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם דידוע מדת היסוד צדיק נק' שלום (משים שלום בבית) בין יסוד דדכורא דין דנוק' נק' שלום והנה אותן הת"ח איפלגו אי שהם דרגא דיוסף שלום עילאה. או ישפ"ה דרגא דבנימין שלמא תתאה אמר הקב"ה להיי כדין וכדין נגד תרין שלומין. הנה הת"ח מרבים שלום בעולם הבן הדבר וראייתם מתוקה מדבש מדכתיב וכל בניך לימודי י"י ורב שלום בניך וקשה מה שייכות יש לזה הפסוק אחר הפסוק ושמתי כדכ"ד שמשותיך וכו' וגם מהו למודי י"י לומדי תורת י"י מיבע"ל וגם מה הוא ורב שלום בניך הנה בניך השני מיותר כנ"ל. וגם עכ"פ הל"ל ורב שלום לבניך אלא ע"כ הכוונה שם כדכ"ד פירושו ג"כ כדין וכדין. היינו עם היות אשר האבן הטוב יהי' שמו כדכ"ד מטעם הנ"ל כ"ד פעמי' כ"ד מנין הייחוד שגורמים ישראל בתורתם הנה התנבא עוד ישעי' מה שיהי' בדור אחרון אשר לפי"ז הטעם יפלגו אמוראים בדבר הזה וכ"א יאמר מלתא בטעמא אזי יאמר הקב"ה יהי' כדין וכדין והוא הנרמז ג"כ בתיבת כדכ"ד. וזה שהסמיך וכל בניך למודי י"י כביכול ילמדו את הש"י שיסכים עמהם להוי כדין וכדין. ורב שלום בניך שעל ידם מתרבה מדת השלום שהם יהיו הבונים בשהם וישפ"ה. תרין שלומין. הבן הדבר ותתן מעדנים לנפשך:
3