בני יששכר, תמוז-אב ה׳:ל׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 5:30
א׳ואומר לך עוד עפ"י הנ"ל לתרץ הא דנמסר וראו כל ארץ קמ"ץ בזק"ף שלא במשפט כללי הדקדוק. דה"ל בסגול ויתבארו ע"פ מ"ש בדרושי חנוכה בנוסח ההודאה. מתחלה אומרים כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל וכו' ואח"כ בעת הישועה אומרי' ואח"כ באו בניך וכו' מתחלה קאמרינן עמך ישראל ואח"כ בניך והיא ע"פ מה שדרשו חז"ל בפרשת ויבא עמלק מה כתיב למעלה על נסותם את י"י לאמר היש ד' בקרבנו אם אין ואמרו במשל לתינוק שהי' מורכב על כתיפו של אביו ראה תפוח ונתן לו ראה אגוז וכו' ראה התינוק אדם אחד שאול לו היכן אבא אמר האב אינך יודע היכן אני השליכו מעל כתיפו ובא הכלב ונשכו התחיל צועק אבא אבא. זה שתיקנו בנוסח ההודאה כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתיך וכו' ובאו להגביר עליהם חכמות חיצוניות חקירו' פולסיפיות. והנה בשעת הישוע' אמר ואח"כ באו בניך ידעו שהם בנים העמוסים מני בטן והם בטבע נמשכין אחריך כבן אחר אביו וא"צ לחקירה רק באמונה בטבע אצלו וכבר ידעת אמונ"ה היא למעלה מן החכמה והוא בבחי' כת"ר. והנה נקודת קמץ מורה על הכתר וז"ש בכאן וראו כל אפסי ארץ בקמץ יבינו אשר הכל בדין אמת כיון שאנחנו נמשכין אחריו באמונה (כתר קמץ) הנה זה יורה שאנחנו בנים לו ית"ש וכיון שאנחנו בנים הנה הש"י נקרא עלינו א"ב. ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. הבן הדברי':
1
