בני יששכר, תשרי י״ב:ד׳Bnei Yissaschar, Tishrei 12:4
א׳טעם קרוב לפשוטו מה שנוהגין לעשות הקפות בחג הסוכות וגם בבהמ"ק היו מקיפין את המזבח ובפרט ביום ערבה הנקרא אצלינו יום הושענ"א רב"ה הנה מרן האריז"ל כתב בכוונת כל ההקפו"ת לכוין שם א"ל במילואו כזה אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף ואבאר לך את אשר עם לבבי הנה הבטיח השי"ת לאברהם אבינו אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת שמו יצחק והקימותי את בריתי אתך לברי"ת עולם לו ולזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וכו' ונתתיו לגוי גדול ואת ברית"י אקים את יצחק וכו' ובדרשות חז"ל (הביא זה ג"כ רש"י בפירושו) א"ר אבא מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה כתיב הנה ברכתי אותו והרביתי והפרתי אותו זה ישמעא"ל וק"ו ואת ברית"י אקים את יצח"ק עכ"ל הנה על כרחך דרשת ר' אבא הוא משום דהוקשה לו דהרי כבר נאמר והקימותי את בריתי אותו לברית עולם וכו' ל"ל למימר שוב ואת בריתי אקים את יצחק ע"כ פי' דה"ק תוכל ללמוד ק"ו בן הגבירה מבן האמה אבל אכתי לא נדע למה לן הק"ו כיון דכבר מפורש הדבר הבטחת אלקינו ית"ש ומה יתן ומה יוסיף שוב הק"ו ונ"ל שזהו הבטחה גדולה מאלקינו ית"ש אלקינו מרחם אשר הבטיח לאבינו לאברהם איך יתנהג עם זרעו של יצח"ק דהנה ההבטחה הקודמת שאמר לו הש"י והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו היינו זרעו המיוחס אחריו יתנהגו אחריו בתורה ומצות ומע"ט והנה אם ח"ו באיזה זמן לא יתנהגו אחריו לילך בדרכיו בתורה ומצות הנה יש חשש ח"ו להפרת הברית ועכ"פ לעונשים ח"ו כמבואר בתורה אם בחקותי תלכו וכו' ואם לא תשמעו וכו' הנה היוצר כל הוא אלקינו המרחם על בניו העמוסים מני בטן שוב הבטיח הבטחה שנית ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי והפריתי והרביתי ק"ו ואת בריתי אקים את יצח"ק היינו אפי' אם ח"ו אם לא יהיה בניו עמוסים בתורה ומצות הנה נלמד ק"ו מישמעאל שהוא בן האמה ואינו בן תורה ומצו' ק"ו מעתה לבן הגבירה וק"ו ניתן לדרוש עפ"י התורה:
1
ב׳והנה כבר ידוע לך ע"פ מ"ש כ"פ קבלת רבותינו אשר הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הן המה מפתחות מכוונים לעורר ולפתוח הי"ג מדות של רחמים וכל מדה ומדה שימדוד האדם בלימוד התור"ה שבע"פ מעורר כנגדו המדה בגבהי מרומים המבוארים בתורה שבכתב א"ל רחו"ם וחנו"ן וגו' וכמ"ש הרב החסיד הקדוש מהרד"ב זצוק"ל אשר משה רבינו ע"ה ביקש א"ל נא רפא וכו' השיבו הש"י שילמוד ק"ו ואביה ירק וכו' עי"ז יעור' א"ל וכבר ידעת שם א"ל הוא המדה הראשונה מן הי"ג מדות והוא מ"ש חסד א"ל כל היום כי הוא חסד עליו"ן בל ימוט וע"י הק"ו שהוא המדה הראשונה שהתורה נדרשת מעוררים א"ל חס"ד עליון:
2
ג׳ובזה תבין המלאך אמר להגר וקראת שמו ישמעאל כי שמ"ע הו"י' אל ענייך הנה לפי הטעם הו"ל לקרותו שמעא"ל שכבר שמע ולא ישמעאל אבל לפי הנ"ל יתכן שנק' ישמ"ע א"ל שעל ידו ישמע אל בכ"ז ועידן צעקת ישראל. אפילו אם ח"ו לא יהיו ראוים לכך ובעת לריב ומשפט יגשו הנה יקטרגו המקטריגים באיזה זכות יוושעו הנה יוושעו ע"י הק"ו מן ישמעא"ל באמרם רבש"ע אם לישמעאל שהוא בן האמה ואינו מבני תורה ומצות ואדרבא וכו' הנה שמעת צעקתו הגם שלא היו ראוי וגם זרעו אחריו הנה הרבית להם טובות גדולות ויושבים בכבודו ש"ע ק"ו לישרא"ל עמך אשר ריקנים שבהם מלאים מצות כרימון והם מבני הגבירה עאכ"ו שתשמע צעקתם ותעורר עליהם רחמים הרבים להושיעם ולגאלם גאולת עולם הנה ע"י הק"ו מעוררים מדת א"ל שהיא החס"ד עליון ויסכר פי המקטריגים כיון שנתעוררים הרחמי"ם העליונים זקן מלא רחמים ע"כ שם א"ל במילואו וטובו בגימ' הק"ף שהוא הק"ף ושמירה מן כל המקטריגים ומן כל שונאי ישראל וז"ש בנוסח הסליחו' א"ל מל"א רחמי"ם ואתה תבין:
3
ד׳ומעתה אחרי הודיענו י"י אלקינו את כל אלה בין תבין את אשר לפניך הנה בימי התשוב"ה הן המה ימי הדי"ן לשפוט תבל בצדק הנה ישראל עם קרובו מסדרים טענותיהם והנה בגבהי מרומים בעת המשפט הנה יש מיימינים ומשמאילים ונתבקר פנקסיהם של ישראל הנה קודם מסירת הפתקים והפסקים לבעלי וכו' ציונו היוצר כל הוא אלקינו המרחם על בניו זרע עבדיו אברה"ם יצח"ק ויעק"ב הנה צונו להקריב בחג הקדוש הזה ע' פרים בשביל ע' אומות ליתן להם כח הקיום והנה עי"ז אנחנו בניו ית"ש יש לנו לטעון ק"ו הניתן לדרוש באמרינו רבש"ע אם לעוברי רצונך אתה חס עליהם וצוית לנו להקריב קרבנות עבורם בכדי ליתן להם כח הקיום ק"ו לבניך עושי רצונך ילידי שעשועך עאכ"ו שתרחם עליהם אפי' ח"ו אינם ראויים לכך הנה ע"י הק"ו מעוררים מדת א"ל שהוא במילואו הק"ף ושמיר' מן המקטריגים הנה הק"ו הזה למדין ואין משיבין והוא מנה"ג ההקפו"ת בכוונת שם א"ל במילוי גימ' הק"ף שאנחנו עושים בח"ג הקדוש הזה ובפרט ביום הערב"ה
4
ה׳הג"ה עפ"י הדברים האלה תוכל להבין טעם פשוט למצות ערב"ה ביום הזה עפ"י מנהג נביאי"ם כי ערב"ה אין בה לא טעם ולא רי"ח להורות אפי' אין בנו ח"ו מצות ומע"ט הנה יאתה לנו הישועה מכח מדת ק"ו וכמבואר ע"כ אין מברכין עליה אשר קדשנ"ו במצותי"ו כי הוא באה להורות אפי' ח"ו אין בידינו מצות ומע"ט וכנ"ל: גמר הקרבת הע' פרים בשביל הע' אומות כביכול אנחנו באים בזרוע מכח הק"ו ואז מעוררים א"ל מל"א רחמי' ומתהפך הכלל רחמים ולישוע' לכ"י ומשתעשע הש"י עם כנ"י ביום השמיני אין שטן ואין פגע רע אשרי העם שככה לו:
5