בני יששכר, תשרי ב׳:כ״אBnei Yissaschar, Tishrei 2:21
א׳ראית איש חכם בעיניו תקו' לכסיל ממנו. להבין הדבר אבאר לך את אשר מצאתי כתוב דברי הרב הקדוש מהר"פ זצק"ל הנ"ל דבר בקדשו. שוט"ה בגימ' ש"ך (ונ"ל דכן בלשון העולם נק' נע"ר היא ג"כ בגימ' ש"ך) ולכך אמר התנא מוטב אהי' שוט"ה כל ימי וכו' כי הוא המתקת הדינים היינו כשאדם שוט"ה בעיניו ומחשב א"ע כאפס וכאין הגם שעושין עמו שלא לפי כבודו הוא אומר בלשון בני אדם א' ועי"כ היא מפריד בין השינים הם נגד ל"ב נתיבות חכמה. הם כנגד ל"ב אלקים דמ"ב והם ש"ך דינין (היינו כי כ"א כלול מעשרה והמתקתם הוא באות א שם אדני (כי ש"ך הם הגבורות היינו ה' פעמים די"ן בגימ' ש"ך. וכשנמשך לכל די"ן א' מתהווה אדנ"י ע"כ נעשה מן ש"ך שכ"ה. וז"ש האריז"ל אשרי העם שככ"ה לו שעושין מן ש"ך שכ"ה) ואהי"ה (לא ידעתי כוונ' הרב בזה) כי בהברת הא' בין השינים מפריד בין הדינים וממתיקם. וזה כלל גדול בר"ה וזה יוכל להעשות על ידו כשיבא לידי כך (ורצה לומר האדם בעולם הזה כשבא לידי כך שמחזיק עצמו לאין וכנהוג לומר א ומפריד בין השינים הנה ע"י מעשיו יוכל להמתיק הדינים) ונמתקים הדינים של כל העולם. כמו שהוא אינו משגיח על כבודו באות א כמש"ל ואות א' מורה על אלופי של עולם וזהו העיקר של המיתוק וכו' והבן) ונ"ל כשמפריד בין השינים כנ"ל הנה ישאר ק"ס למעלה ק"ס למטה והוא פדיון נפשו בהמתקת הדינים ע"י שם הו"י העולה ק"ס בהבאת הריבוע) אבל החכם בעיניו הוא בבחי' דינים בסוד ל"ב נתיבות חכמ"ה (וכ"א כלול מן י' בגי' ש"ך נ"ל. ולדעתי זה הסוד נרמז בפסוק הנ"ל. והמשכיל יבין הדבר לאשורו. והכל נעשה ע"י מעשינו ותנועותינו בכוונת המתבונן):
1