בני יששכר, תשרי ב׳:כ״זBnei Yissaschar, Tishrei 2:27
א׳ע"פ הדברים הנ"ל יתפרש לדעתי ג"כ מדרש סתום אשר רבים תמהו עליו (הובא בס' כס"א דו"ד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה) וז"ל בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו אומר רבש"ע תן לבני עשרת י"ת עכ"ל והוא לפלא והנה י"ל שהי' להם הדבר בקבל' וסמכו קבלת' אקראי. ויקרא אברהם וכו' י"י ירא"ה היינו המתקת הגבורו' רי"ו (בגימ' ירא"ה) בימי' ההם בזה"ז אבל יתפלא כל משכיל למה שאל אברהם המבוקש הזה דיקא בשעת עקידה. אבל לדרכינו הנ"ל יומתק הדבר דהנ' אברהם אבינו בראותו מעשה העקידה אשר צוהו הש"י לעקוד את יצחק בנו החביב עליו יותר מחייו והנה היתה בזה מסה"נ של העוקד והנעקד באהבת בוראם והנה ע"י הסכמת נפשם באמת עלתה לפניו ית"ש כאלו נעש' הדבר בפועל. הנה הבין א"א מזה אשר מסה"נ בכח חשיב לפני הש"י כמו מסה"נ בפועל ונעשה האדם כברי' חדשה. וממילא אפי' אותן העונות דכתיב בהו אם יכופר וכו' עד וכו' כולהון איתכפרן במסה"נ. והנה התשובה מקובלת ביותר. בעשי"ת כי אז חוזרים כל הדברים לשורשם. והם עשרה ימים בסוד היו"ד מחשבה חכמ"ה כולם בחכמ"ה עשית. והנה בהוספת היו"ד על שנ"ה הוא שינ"ה (שס"ה) בסוד התרדמ' (בידך אפקיד רוחי וכו' מסה"נ) ע"כ סגולת התשוב"ה באלו עשר' ימי' מהני אפי' לעבירות דכתיב בהו. אם יכופר וכו' עד וכו' כי באלו הימים בצירוף התשוב"ה. הנה היא מסה"נ (כמש"ל) בכח כמו בפועל. ונטהרי' ישראל מכל סיג וחלאה כקטן שנולד וז"ש אברהם בשעת העקידה רבש"ע כיון שאני רואה אשר מסה"נ בכח חשוב לפניך כמו בפועל ועת' תן לבני עשי"ת וכנ"ל הבן:
1