בני יששכר, תשרי ב׳:כ״וBnei Yissaschar, Tishrei 2:26
א׳וע"פ הדברים האלה יובן לך ברמז לשון הזהב של חז"ל והוא מקובל בתור' שבע"פ ברא"ש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרו"ן הנה לכל הפירושי' שאמרו בגמ' עוד טעמא בעי ל"ל למימר לשון כבני מרו"ן ע"כ לומר שהוא ענין נעלם ויש לדקדק אומר כל באי עול"ם ולא אמר כל העולם או כל יושבי תב"ל או כל שוכני ארץ. אבל אגיד לך אשר עם לבבי צונו י"י אלקינו ית"ש. בעשה. ול"ת לקדש שמו ית' דהיינו למסור א"ע למית' בבוא מכריח להכריח לע"ז והוא בל"ת ולא תחללו את שם קדשי ובעש' ונקדשתי בתוך ב"י וע"פ חשבון הרמב"ם במנין המצות (וסוגיין דעלמא כוותי' אזלי) הנה המצו' הזאת ולא תחללו וכו' היא מצו' רצ"ו (מרן מרו"ן) והמ"ע שלאחרי'. ונקדשתי בתוך וכו' (למסור נפשו בפועל על קדושת שמו) היא מצוה רצ"ו וכבר ידעתי שאין שום דבר במקר' בתוה"ק למה דוק' במנין ומפקד בא לנו בתורה מצות קידוש השם:
1
ב׳ואומר לך דהנ' כתיב והחיות רצו"א ושוב (הנה בתיבת רצו"א האל"ף אינ' נקראת במבטא) ואבאר לך את אשר עם לבבי יהי י"י אלקיך עמך ותבין דבר מת"ד: הנה ידוע ארבע' חילוקי כפר' שהי' ר"י דורש עבר אדם על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו. על ל"ת תשוב' תול' ויה"כ מכפר. על כריתות ומית' ב"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין. חילול השם (שהוא כעובד ע"ז ח"ו) כולן תולין ומית' ממרקת דכתיב אם יכופר העון הזה לכם עד וכו'. הנך ראה אשר התשוב' לבד' לא מהני לגמרי רק עלמ"ע וקשה דהרי קיי"ל המקדש את האש' ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור מקודשת שמא הרהר בתשובה. הנה נמצא רשע גמור משמע אפי' נמצא בידו עבירות חמורות כריתות ומית' ב"ד וח"ה ולאלו העבירות לא מהני תשוב' לחוד' ואיך נוכל לומר מקידש' שמא הרהר בתשוב"ה ומאי מהני לי' תשוב' לחוד' והנה במ"א הארכנו בזה ובכאן נאמר בקיצור. ז"ל הזהר פ' במדבר דף קכ"א דרזא דמל' דאית חובין דלא מתכפרין עד דאיתפטר ב"נ מעלמא הה"ד אם יכופר העון הזה לכם עד וכו'. והאי יהיב גרמי' ודאי למותא ומסיח נפשי' לההוא אתר וכו' (רצ"ל מקבל עליו מס"נ) כמאן דאיתפטר מן עלמא וכו' ובדין קוב"ה מרחם עלוי' למכפר לי' לחובי' עכ"ל. הנך רואה שמסירת הנפש בכח באמת שמקבל עליו כפי המצות שנצטו' ולא תחללו וכו' ונקדשתי וכו' איתחשיב כאלו מסר נפשי' בפועל ואפי' הי' בידו עון חילול השם (שהוא כעע"ז) דכתיב עלי' אם יכופר העין וכו' מתכפר לי' והטעם הוא כנ"ל דישראל כביכול נתקדשו בקידושין לדודה. והנה בזנות ח"ו אחרי אלקי נכר הארץ נאסרים ח"ו אפי' באונס (דכביכול קוב"ה כה"ן נקרא) ע"כ אינו מתכפר העון עד שפושט צורה ולבש צורה אחרת בג"ע חלוקא דרבנן. אבל לפי דברי הזהר כיון שמקבל האדם ע"ע מסה"נ בכח איתחשיב לי' כאלו מסר נפשו בפועל ונעשה בחיים חיותו כברי' חדשה. זהו הענין והחיות רצו"א ושו"ב. החיות רצוא כשמוסרים נפשם בהסכמה אמיתיית כאלו וכו'. ושוב אח"כ חיות חדש מאלופ"ו של עולם ונעשה כברי' חדשה (תבין הא' בתיבת רצו"א. אינה נרגשת במבטא והוא מורה על אלופ"ו של עול"ם ויתבאר לפנינו ע"כ מצות ל"ת ולא תחללו וכו' היא בתור' במספר רצ"ו. ואח"כ מצות עשה ונקדשתי וכו' במנין ומספר רצו"א באל"ף מאלופו של עולם שנשפע לו חיות חדש ושו"ב שנעשה כברי' חדשה אפי' ח"ו יש בידו חטאים גדולים (דכתיב בהו אם יכפר העון וכו') מתכפרים כיון שנעשה האדם כברי' חדשה. ומעתה תתבונן הרמז כל באי עול' (היינו עול"ם מלא כזה עיי"ן ו"ו למ"ד מ"מ בגימ' מרו"ן. ר"צו. הנה באי עולם) עוברים לפניו כבני מרו"ן. רצ"ו מצות קידוש השם ולא תחללו וכשתתמלא הו' של עולם גם בא' בגימ' רצו"א מ"ע ונקדשתי וכו' (עיין כ"ז ענינים נפלאים בס' ברית כ"ע הנה כתב שם שהוא מה שאומרים אח"כ בכל פעם במוסף ונאמ"ר בהוספת הא' על תיבת מרו"ן עיי"ש) הס' החיות רצו"א ושוב שנעשים כברי' חדשה על ידי מסה"נ בכח איתחשיב וכו' והש"י מתרצה לישראל והבן:
2