בני יששכר, תשרי ב׳:ל״אBnei Yissaschar, Tishrei 2:31
א׳בתפילת אבינ"ו מלכנו זכור כי עפר אנחני הנהוג לומר זכור בקמ"ץ ואין לזה ביאור לכאור' ומובן הדבר ע"פ מ"ש הרב הקדוש בעל בע"מ בפסוק כי ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו ופי' בו כי הוא ידע יצרנו הזכיר (בתור' שקדמ' אלפי' לעולם) כי (כאשר עדיין) עפר אנחנו רצ"ל כאשר היינו עדיין בהעפר קודם להוי' כבר היתה התור'. ומבואר בהכי יצר לב אדם ר"ע מנעורי"ו עכ"ד. ולפ"ז גם בתפל"ה הנ"ל אנחנו אומרים אבינו מלכינו פתח שערי שמים לתפלתינו ואח"כ אומרים זכור כי עפר אנחנו וכו' היינו ע"פ מה דמבואר בזהר. ברא דמלכא עייל בכל חדרין ובכל תרעין בלא רשו עיי"ש. וז"ש זכור כי עפר אנחנו. כבר נזכר בתורה בעוד היינו עפר היינו בהעפר כבר נזכר בם בנים אתם לי"י אלקיכ'. וכיון שאנחנו בנים. פתח כל שער שמים וכו' דהבן עייל בכל תרעין דמלכא כנ"ל:
1