בני יששכר, תשרי ב׳:ל״בBnei Yissaschar, Tishrei 2:32
א׳אמר משה בתפילתו. יפקוד ד' אלקי הרוחות וכו' דרשו בו חז"ל כל המבקש צרכי צבור כאלו בא בזרו"ע עכ"ד יש להתבונן אמרם בלשונם כאלו בא בזרו"ע הל"ל כאלו בא בחוזק. או בעוצם וכיוצא. ונ"ל לפרש דהנ' הבא להתפלל על הציבור הנה על כרחך צריך להעלו' במחשבתו שהוא בדרגא דצדי"ק. הצנור המשפיע אל הדור. דבזולת זה בהאיך אופן יעמוד לפני בוראו להתפלל על הצבור והוא אינו ראוי להתפלל ע"ע. ואיך יעלה זה האדם במחשבתו שהוא בדרגא דצדיק הלא אין צדיק וכו' ובפרט איש שפל ופחות מלא ומשוקע בתוך תאוות העולם הנה אפי' יעמוסו עליו בני הדור להתפלל עבורם בחושבם שהוא צדיק. הנה כל איש יודע נגעי לבבו ואיך. יתרצ' להם להתפלל עבורם. אבל יתפרש לי הדבר ע"פ מה ששמעתי בשם קדוש אחד מדבר בפסוק ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקי"ם (הנה ע"פ פשוטו אינו מובן האיך יפול לשון צדיקים. על חוקים ומשפטים ומוכרחני לומר מצודקי"ם) פירש הרב הקדוש הנ"ל דהש"י יש לו בתוך בני ישראל עמו. צדיקים. שהם חקים. וצדיקים שהם משפטים כמו שיש בתורה מצות שהם משפטים מובנים ע"פ שכל ויש בתור' מצות שהם חוקים מבלי טעם. כן נטע הש"י בישראל נשמות כאלו שהם צדיקי"ם. ומשפטים מובן בשכל שהם צדיקי"ם קורא ושונה שייף עייל שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשי' ומסתפק במיעוט וכיוצא וישנם נשמות שהם צדיקי"ם בגזירת הש"י על דרך החוקים אינו מובן מפני מה נקרא לזה צדיק. ולמה בני הדור מחזיקין אותו לצדיק (אבל הכל היא מאת הש"י: כי הוא בורא כל הנשמות רבון כל המעשים אשר נעשים תחת השמש. הבן) ולפ"ז שיעור הכתוב הוא כך ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. רצ"ל הצדיקי' של אותו הגוי קדוש. הם משפטים וגם ישנם צדיקים חוקי"ם מבלי טעם. והוא ככל התורה הזאת. היינו דמיון התור' שיש בה חוקים ומשפטים (כי נשמות ישראל המה אחוזים באותיות התור') כן שמעתי והרחבתי קצת הדברי' ולפ"ז אפרש לך דברי חז"ל הנ"ל דהנ' אמרו חז"ל בתפילין דמארי עלמא כתוב הפסוק הנ"ל היינו ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. ואמרז"ל נשבע י"י בימינו. זו תורה. ובזרוע"ו עוזו אלו תפילין (דמארי עלמא) והנה זה שיש לפרש דברי חז"ל המאמר הנ"ל המבקש צרכי צבור. והנה צריכין על כרחך לומר שהיא בדרגא דצדיק והנה יפול לב האדם עליו בהאיך אנפין אקום להתפלל על הצבור. יודע אני בעצמי שאין בי לא תורה ולא עבודה וכו' הנה ע"ז הוכיחו רז"ל מן התורה שלא יאמר אדם כן דכל המבקש על צרכי צבור כאלו בא בזרו"ע היינו בתפילין (דמארי עלמא) ומה כתיב בהו ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. היינו בכל שישנם צדיקים. שהם כחוק"ת מבלי טעם. והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאין הם. ויודעים הם ברוח י"י אשר בקרבם אשר נשמת האיש הזה היא מדריגא דצדיק. ומעמיסים עליו להתפלל בצרכי צבור. ואעפ"י שאינו צדיק במשפט הנה הוא צדיק בחוקה. הבן:
1
ב׳ועפ"ז תתבונן היטב משארז"ל בגמ' כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו וכו' ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל וכו' (אלו הב' פסוקים) דמיין להדדי הם בחד ביתא. ומה הוא הדמיון ולפי דברינו דהפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובי"ם אליו מתרגמינן לקבל"א צלות"י בעיד"ן עקת"י (הרי שמדבר מענין התפלה שנתקבל' מישראל) ואח"כ אמר ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. וכנ"ל ומתקבלת התפלה אעפ"י שאין הצדיק צדיק במשפט. רק צדיק בחוקה. וז"ש חז"ל דהנך פסיקי דמיין להדדי. והם בחד ביתא. והבן:
2