בני יששכר, תשרי ב׳:ח׳Bnei Yissaschar, Tishrei 2:8
א׳נצב לריב י"י ועמד לדין עמים. להבין החילוק בין נצ"ב לעומ"ד (במשפט לה"ק בכתבי הקודש) נ"ל נצ"ב הוא מתייצב מחדש היינו אם אחד יושב ומחדש רוצה לעמוד נק' נצ"ב כענין התייצבו וראו את ישועת י"י וכו' היינו התייצבו מחדש ועומ"ד היינו כשכבר עומ"ד מכבר כענין ואברהם עודנו עומ"ד לפני י"י (והנה יש סתירות לזה הכלל ונכתב אצלינו בדרושי חנוכה ע"ש) והנה לפי הקדמה הלזו מובן פי' הפסוק ע"פ מה שסיפרו לנו חז"ל במעשה דשמעון בן שטח אצל עבדא דינאי מלכא דקטל גברא ודינונו בסנהדרין וא"ל שמעון בן שטח לינאי מלכא עמוד על רגליך ויעידו בך (כי עבדו כממונו היינו כשורו וחמורו) והשיב לא כמו שתאמר אתה אלא כמו שיאמרו חבירך וכבשו פניהם בקרקע. א"ל שמעון בן שטח בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם בא גבריאל וחבטן ע"ג קרקע. באותה שעה אמרו המלך לא דן ולא דנין אותו. לא מעיד ולא מעידין אותו הנה לפ"ז יש לפרש הפסוק הנ"ל. נצ' לריב י"י היינו כשבא לשפוט את ישראל כביכול יושב על הכסא וצבא השמים וכו'. והנה הב"ד של מעלה דנין. והנה ישראל הם עבדיו וכביכול צריך להתייצב מחדש להעיד בפניו אותן המעידי' והנה לבעבור זה בטל הדין דכביכול צריכין לצוות לעמוד: משא"כ לדין עמים הוא עומ"ד מתחילתו ומעידין המקטריגם (ותדע ידידי שכל זה היא דרך דיברה תורה כלשון בני אדם ואין להאריך):
1
ב׳ועפ"ז נ"ל לפרש נוסח הפייט (והוא מאנשי כה"ג) היום הר"ת עולם וכו' אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו וכו' ואם כעבדים עינינו לך תליות וכו' הנה ואם כעבדים עינינו וכו' אין לו ביאור לכאורה ולפי הנ"ל יתפרש אם כעבדי' עינינו לך תלויות רצ"ל אם דנין אותו בבחי' עבדים אין לנו מציאות בפ"ע לדין אותנו רק עינינו לך תלויות שאתה אדונינו והאדון צריך לעמוד להעיד בו וזה א"א לומר למלך הכבוד. וא"כ בטל דינא עד שתחננו ותוציא וכו' כל אלה הדברים כתבתי מדעתי להיותינו יודעים כי חפץ חסד הוא ואומר לנו ע"י נביאו ספר אתה למען תצדק ודי בזה:
2