בני יששכר, תשרי ד׳:ל׳Bnei Yissaschar, Tishrei 4:30
א׳בזוהר ויצא דף קס"ג. חסידה ברושים ביתה באינון שושבינון עילאין וכו' אמאי איקרי חסיד"ה אלא האי עלמא עילא' אע"ג דנוק' איהי קרינן לה דכר' דכד איתפשיט כל טובו וכל נהירו מיני' נפיק' ובג"כ דאיהו חסיד"ה נפיק מינ' חס"ד עכ"ל. הרי לפניך דאימא עילא' תשוב"ה נק' חסיד"ה (עיין במק"מ בשם הרמ"ק) ע"כ תמצא טוב טעם במ"ש הפוסקי' שיש לנהוג במילי דחסיד"י בעשי"ת (הגם שאינו נוהג אותן החומרות כל ימות השנה) דאז הארת תשוב"ה מאימא עילא' דנק' חסיד"ה. ולדעתי י"ל מ"ש דוד שמר' נפשי כי חס"ד אני. רצ"ל להיות שאני חסי"ד ע"כ יניקתי מן תשוב"ה עילא' חסיד"ה ותמן יין המשומ"ר בענביו בלא מגע גוי ע"כ שמר"ה נפשי. ויוצא לנו ג"כ מזה מי שמתנהג במילי דחסידי יש לו שמיר' יתיר' הבן מאד:
1