בני יששכר, תשרי ד׳:כ״טBnei Yissaschar, Tishrei 4:29

א׳דרוש י
אמר דוד ואל תצל מפי דבר אמ"ת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי. הנה הנתינת טעם כי למשפטיך יחלתי. אינו מובן. ואען ואומר הנה בת"ז תיקון ג'. ז"ל כגוונא דא עמודא דאמצעותא דאיהו הו"י' לא אישתמודע לנביא וחוזה אלא בהיכליה דאיהו אדנ' וכו' ת"ח כל מאן דנטר אות ברי"ת דיוקני' רשים בשכינת' וצדיק נק' ומאן דאישתדל באורייתא דיוקני' רשים בעמוד' דאמצעותא עכ"ל הנה מזה יש להתבונן דא"א להשיג מושכלות בתורה אפי' משתדל בה כשעדיין לא תיקן חטא הברית ואפי' פשטיות התורה דהיינו לכוין הלכ' לאמתה אינו יכול אפי' הוא למדן גדול דהרי עמודא דאמצעיתא (דרגא דאמ"ת. תתן אמ"ת ליעקב) לא אישתמודע אפילו לנביא אלא בהיכלי' היינו שכינתא והנה מאן דנטיר אות ברית רשים בשכינתא משא"כ מאן דלא נטיר ח"ו אע"פ שמשתדל בתור'. והנה מאן דמשתדל רשים בעמודא דאמצעותא אעפ"כ הרי עמודא דאמצעותא. לא אישתמודע לנביא וחוזה אלא בשכינת'. ע"כ מהראוי להרהר בתשוב"ה בפרטות על עון הברית קודם לימוד התורה והשם הטוב יכפר ויסלח. הבן הדבר:
1
ב׳ובזה דרשנו בדרך רמז הפרשה כי תקרב אל עיר (קטנה היינו בגוף) להלחם עליה (להטות איברי הגוף וכוחותיו וחושיו אל התורה) וקראת אליה (מתחיל') לשלום (היינו תרא' מתחילה לתקן דרגא דברי' שלום כידוע) והי אם שלום תענך (שתרא' שאתה נענה מן מדת השלו"ם) ופתח"ה לך (יפתחו לך אורות החכמ"ה בתור'. פיה פתח"ה בחכמ"ה. בראשית בחוכמת"א ראשי' חכמ"ה ונקודת הפתח הוא ניקוד החכ"מ' וכן ראש האותיו' אלף (ואאלפך חכמה) הנה ראשי' הברתה בפתח וזהו ופתח"ה לך יושפע לך חכמה בתורה ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה (שעדיין יצרא דעבירה אצלך בחימום ולא השלמת עדיין מדת ברי' שלו"ם) וצר"ת' עלי' תשתדל לעשות תשוב"ה עילאה דרגא דבינ"ה נקודת ציר"י. עיין בר"ח שכתב על הא דאמרו בזהר דלפגם הברי' לא מהני תשוב' והקשה הרי קיי"ל שאין לך דבר שעומד בפני התשוב"ה. ותירץ דרצ"ל דתשובה תתאה לא מהני רק תשוב"ה עילאה ולפ"ז תבין מ"ש וצרת עלי' ממקום נקודת ציר"י תשוב"ה עילאה בינ' נקודת ציר"י. מענין הזה תוכל להתבונן הדבר אשר הוא כמה פעמי' נפלא בעיני ההמון אשר יהי' לפעמים איש מפורסם בתורה ובעל שכל צח ולא יוכל לכיון הלכה לאמת' ולפעמים אומר פשט איזה הלכה כהיפוך הנראה לעין ופוסק דין היפך מן המבואר לתינוק שלמד ספר. והוא לפי שעדין לא תיקן חטא הברית ולא הרהר בתשוב"ה (עכ"פ) קודם העיון ע"כ א"א לו להשיג האמ"ת (הוא דרג' דעמודא דאמצעותא) ורוא' ח"ו היפך האמ"ת הש"י יצילנו:
2
ג׳והנה כבר כתבנו כ"פ בענין ד' חילוקי כפרה שהי' ר"י דורש (והלכתא כוותי') עבר אדם על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על ל"ת ושב תשובה תולה ויוה"כ מכפר. עבר על כריתות ומית' ב"ד תשוב"ה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין. חילול השם ח"ו כולן תולין ומית' ממרקת. הנך רואה כי לא על כל העבירות מהני התשוב"ה לבדה. והנה קשה ע"ז ממשנה שלמה מקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור (משמע אפי' נמצאו אצלו עבירות חמורות כריתות ומית' ב"ד) מקודשת שמא הרהר בתשוב"ה. ולפי הנ"ל מאי מהני תשוב"ה לחודא על כריתות ומיתות ב"ד אך הוא דהאיש הנלבב בעת אשר יתמרמר בלבו באמ"ת על עונותיו וחטאיו ופשעיו לנגד הש"י ומתבונן בשפל מצבו נגד תמים דעות ואיך עקר את נפשו היקר' החצוב' מתחת כסא הכבוד והשליט עלי' הס"א אלקים אחרים. הנה תקטן בעיניו כל היסורין ומקבל אותם ע"ע בתם לבבו בלבד שיתרצה לשם הנכבד וישיב נפשו מני שחת ובתם לבבו מתאווה אל היסורין בכדי להסיר חלאתו. הנה איש כזה תיכף מתכפר לו על ידי התשוב"ה הגם שהדין דין אמת ומצטרך אל היסורין. הנה הש"י יזמין לו יסורין קלים כגון הושיט ידו לכיס וכו' שחשבו חז"ל ליסורין וכיוצא שחשבו חז"ל. אבל הכפרה נגמרת תיכף כיון שהבע"ת בתם לבבו קיבל ע"ע כבר היסורין נחשב כאלו הי' בפועל וכענין הנאמר בדניאל ומיום שנתת אל לבך להתענו' נשמעו דבריך:
3
ד׳ומעתה יאירו עיניך מ"ש דוד ואל תצל מפי דבר אמ"ת עד מאוד (הגם שלחטא כזה שהוא מן כריתות ומית' ב"ד לא תוגמר הכפרה עד קבלת היסורין והנה כ"ז שחטא הברית אינו מתוקן אינו יכול לראות האמ"ת בדרכי התורה. הנה אמר) כי למשפטיך יחלתי רצ"ל הנה אני מצפה אל היסורין והוה כמו שקיבלם בפיעל וגמר הכפרה הוא תיכף וכענין הלכה המקדש את האשה וכו' והבן:
4