בני יששכר, תשרי ד׳:כ״חBnei Yissaschar, Tishrei 4:28
א׳אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו מובן הדבר ע"פ מה שראיתי אחד קדוש מדבר בכתביו. הנה נאמר ופרעה הקריב ודרשו בו חז"ל שהקריב את ישראל לתשוב"ה וסד"א להיות פעולת הרשע הקריבה את ישראל לתשובתו הנה יקבל הרשע איז' שכר ע"ז הגם שכוונתו הי' להרע להצדיק בעשייתו עכ"ז מעשיו גרמו עשיית פירות לטוב' והפרי אשר צמחה מעשייתו הנה טוב' למאכל ועליהו לתרופ' הנה אמר הנביא שהדבר הזה לא יהי' רק אוי לרשע רע. היינו אוי לו על הרע אשר עשה. כי גמול ידיו (אשר עשה כן) יעשה לו ולא יתנו לו שכר ע"ד הצמיח' אשר ע"י עשייתו נצמח טובה. והנה לי הקטן קשה להתבונן מהיכן ס"ד שישולם לו שכר על רשעתו הלא כוונתו הית' ברשע במושלם אך מובן הדבר מדחזינן שהדבר הזה הוא נהוג לענין הטוב' ע"פ משארז"ל במגילה אר"א מה דכתיב לא יגרע מצדיק עינו וכו' בשכר צניעו' שהית' בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול. עיי"ש הצניעות ברחל. שמסר' הסימנין ללאה ופרש"י והוא צניעו' שלא יתפרסם הדבר שמסר לה סימנים עכ"ל אבל לפי דבריו קשה הדבר שהרי בגמ' אמרה בזה"ל אמרה רחל השתא מיתכספא אחותי עמדה ומסרה לה סימנים הנה לפי דברי הגמ' זה הי' טעמה בכדי שלא תתבייש אחותה. וזה ג"ח לא מטעם צניעות ונ"ל דהנה בל"ז קשה מה משמיענו ר"א דבר חדש שהש"י אינו מקפח שכר העוש' מצוה ומשלם לו כגמולו הנה זה מאמונת התור' ויסודיה ידוע לכל אשר בשם ישראל יכונה אך הוא דר"א דרש דבר חדש לא יגרע מצדיק עינו היינו אם הצדיק מתכוין לעשו' מצוה ולפעמים ע"י אותה מצו' נמשך ממילא עוד איזה מצוה אשר הצדיק לא כיון אלי' אעפ"כ ישלם לו הקב"ה גם בעד אותה המצו' שנמשכה ממילא ונלמד הדבר מרחל הנ' היא היתה כוונתה שלא תתבייש אחוח' והיא מצות ג"ח נמשך מזה ג"כ מדת הצניעות הנה שילם לה השי"ת ג"כ מדת הצניעות ומעתה מובן קישור הפסוק הנ"ל בטוב טעם אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו בעשית הצדיק טוב הנ' יאכל גם הפיר' אשר צמחו מעשייתו ממילא הגם שלא כיון אלי' אוי לרשע רע כי גמול וכו' וכנ"ל הגם שנמשך ממנו דבר טוב שהקריב לתשוב' הבן:
1
ב׳ובזה יש לפרש שכר מצו' מצו' (אבל לא שכר מצוה עבירה) וכן שכר עבירה עבירה לא שכר עבירה מצוה די למשכיל:
2