בני יששכר, תשרי ד׳:כ״זBnei Yissaschar, Tishrei 4:27
א׳דרוש ט
גמרא יומא א"ר יוחנן גדול"ה תשוב"ה שדוחה את ל"ת שבתורה שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכ' מאתו והית' לאיש אחר הישוב אלי' עוד הלא חנף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום י"י הקושיא מפורסמת הלא כשזנת' המגורשת מותרת לחזור לבעלה אשר שלחה. ובכאן נאמר ואת זני"ת וכו' ונ"ל ע"פ מ"ש בספרי עתיד' כנ"י לומר לפני הקב"ה אתה כתבת לאמר הן ישלח איש וכו' א"ל כלום כתבתי אלא אי"ש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש. וכי גרושים אתם לי בית ישראל. כה אמר י"י איזה ספר כריתות אמכם עכ"ל. הנה יש להתבונן הלא אנחנו מברכין על כל המצות אשר קדשנו במצותיו היינו כביכול מצותי"ו ממש. אשר הוא ית"ש מקיים אותם והוא ית"ש קידש אותנו במצותיו וכמו שהקשו האיך הש"י מוריד גשמים בשבת וגם שאלו. כי קבר למשה במאי טבל הנה לפי דברי הספרי יש לתרץ הכל. כי אל אנכי ולא אי"ש. אלא ע"כ לומר שהש"י מקיים מצות התורה בקדושתו באיזה ענין נעלם מאתנו. וכענין שאמרו מנין שהקב"ה מתפלל וכו' מנין שהקב"ה מניח תפילין. אך הוא דהנה במצו' ל"ת הלזו נאמר בתור' כי יקח איש אשה ובעלה והי' אם לא תמצא חן בעיניו ווכו' וכתב לה וכו' דהנ' כ"ז מיותר דהל"ל אם לא תמצא חן אשה בעיני בעלה וכתב לה וכו' אך הוא לדעתי דהנה הי' גלוי וידוע לפניו ית"ש שעתידין ישראל לחטו' וישלח' ויחטאו בגלות ג"כ והנה הוה ח"ו כאיש אחר והגם שישובו אח"כ אל י"י הנה דין התורה היא לא יוכל בעלה הראשון וכו' ע"כ הכתיב הש"י בתורתו כי יקח אי"ש אשה וכו' לדקדק מזה שהדין הזה אינו נוהג רק במי שקרוי אי"ש משא"כ במי שאינו' קרוי אי"ש הדין הוא כזנות בעלמא בפנוי' שאחרי שזינת' רשאי לקחתה כי גם הגירושין אינם גירושין כי גם גירושין לא נאמר רק במי שקרוי אי"ש וז"ש הש"י והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא אי"ש וכי גרושים אתם לי בית ישראל וכו' הבן הדבר. א"כ ז"ש ר' גדול"ה תשוב"ה שדוח' את ל"ת שבתור' שהכתיב הש"י מאז בתור' בלשון כזה בכדי שתהי' מועל' התשוב"ה הבן הדבר. ובזה תבין מ"ש הנביא על העתיד בימים ההם וכו' תקראו לי איש"י וכו':
גמרא יומא א"ר יוחנן גדול"ה תשוב"ה שדוחה את ל"ת שבתורה שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכ' מאתו והית' לאיש אחר הישוב אלי' עוד הלא חנף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום י"י הקושיא מפורסמת הלא כשזנת' המגורשת מותרת לחזור לבעלה אשר שלחה. ובכאן נאמר ואת זני"ת וכו' ונ"ל ע"פ מ"ש בספרי עתיד' כנ"י לומר לפני הקב"ה אתה כתבת לאמר הן ישלח איש וכו' א"ל כלום כתבתי אלא אי"ש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש. וכי גרושים אתם לי בית ישראל. כה אמר י"י איזה ספר כריתות אמכם עכ"ל. הנה יש להתבונן הלא אנחנו מברכין על כל המצות אשר קדשנו במצותיו היינו כביכול מצותי"ו ממש. אשר הוא ית"ש מקיים אותם והוא ית"ש קידש אותנו במצותיו וכמו שהקשו האיך הש"י מוריד גשמים בשבת וגם שאלו. כי קבר למשה במאי טבל הנה לפי דברי הספרי יש לתרץ הכל. כי אל אנכי ולא אי"ש. אלא ע"כ לומר שהש"י מקיים מצות התורה בקדושתו באיזה ענין נעלם מאתנו. וכענין שאמרו מנין שהקב"ה מתפלל וכו' מנין שהקב"ה מניח תפילין. אך הוא דהנה במצו' ל"ת הלזו נאמר בתור' כי יקח איש אשה ובעלה והי' אם לא תמצא חן בעיניו ווכו' וכתב לה וכו' דהנ' כ"ז מיותר דהל"ל אם לא תמצא חן אשה בעיני בעלה וכתב לה וכו' אך הוא לדעתי דהנה הי' גלוי וידוע לפניו ית"ש שעתידין ישראל לחטו' וישלח' ויחטאו בגלות ג"כ והנה הוה ח"ו כאיש אחר והגם שישובו אח"כ אל י"י הנה דין התורה היא לא יוכל בעלה הראשון וכו' ע"כ הכתיב הש"י בתורתו כי יקח אי"ש אשה וכו' לדקדק מזה שהדין הזה אינו נוהג רק במי שקרוי אי"ש משא"כ במי שאינו' קרוי אי"ש הדין הוא כזנות בעלמא בפנוי' שאחרי שזינת' רשאי לקחתה כי גם הגירושין אינם גירושין כי גם גירושין לא נאמר רק במי שקרוי אי"ש וז"ש הש"י והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא אי"ש וכי גרושים אתם לי בית ישראל וכו' הבן הדבר. א"כ ז"ש ר' גדול"ה תשוב"ה שדוח' את ל"ת שבתור' שהכתיב הש"י מאז בתור' בלשון כזה בכדי שתהי' מועל' התשוב"ה הבן הדבר. ובזה תבין מ"ש הנביא על העתיד בימים ההם וכו' תקראו לי איש"י וכו':
1