בני יששכר, תשרי ד׳:כ״וBnei Yissaschar, Tishrei 4:26

א׳דרוש ח
שובה ישראל עד וכו' עיין בדרושי' הקודמי' מה שפירשנו. והן היום נדקדק בהמשך הפרשה אמר שם קחו עמכם דברים ושובו אל י"י ואמרו אליו כ"ל תשא עון וקח טו"ב ונשלמ' פרים שפתינו' והנה מה שיש לדקדק הוא א' אומרו קחו עמכם דברים. ע"כ הוא וידוי דברים. א"כ למה חזר לומר ואמר"ו אליו וכו' משמע אחר הוידוי שוב יאמרו דברים הללו ב' כ"ל תשא עון הל"ל כל עון תשא. ג' מהו הנרצ' אומרו וקח ט"וב. ד' ונשלמה פרים שפתינו מהו הכוונה לכאן. והנראה ע"פ מה שנקדים מ"ש בסדר עבודת יוה"כ וכפר בעדו ובעד ביתו פרש"י והוא מהגמרא מתווד' עליו (היינו הכפרה היא הוידוי) וכ"ה בתרגום המיוחס ליונתן ויכפ"ר באישתעות מילייא היינו בדברי' בלבד. זה נמסר בתורה שבעל פה שעיקר הכפרה הוא וידוי דברים. וגם מהמקרא הוא מוכרע דאלו היתה ההקרב' עיקר הכפרה הל"ל והקריב אהרן וכו' לכפ"ר בעדו דבכ"מ עיקר הכפרה בזריקת הדם. וכאן לא שחט עדיין. אלא ע"כ לומר שהכפרה הנאמרת בכאן הוא ענין אחר והוא המקובל בתורה שבע"פ שהי' הוידוי. והנה נמסר. הדבר בתורה שבע"פ מלכות פה ותור' שבע"פ קרינן לה לומר שצריך להתוודו' את אשר חטא עליו כי ע"י פשעינו וחטאתינו שכינה מה אומרת קלני וכו' וכתיב ובפשעכ' שלח' אמכ"ם:
1
ב׳הגה ר"ת ד' בגדי כהונה עיין בליקוטי הקדוש מה ר"ש מאוסטרפאלייע הי"ד: והנה מוכח לפ"ז מן התורה שעיקר הכפרה הוא הוידוי וכדכתיב על הוידוי וכפ"ר. ואפקי' בלשון כפר"ה וליכא למימר וכפ"ר על הקרב' הפרים דא"כ הל"ל לכפר כמש"ל ע"כ לומר דעיקר הכפרה הוא הוידוי והקרבת הפרים הוא השלמ' והנה מצינו בדוד כשאמר לו נתן הנביא אתה האיש הנה התוד' דוד תיכף ואמר חטאתי ונתבשר תיכף ע"י הנביא גם י"י העביר חטאתך וכו' ואעפ"כ מצינו שנענ' אח"כ בבניו ובלקיחת המלוכ' ממנו ומצינו בדברי רז"ל שסיגף א"ע כמה עתים וימים בתעניות וסיגופי' שונים ולמה כזאת. כיון שנתבשר גם י"י העביר חטאתך. אבל הוא (כפי קבלת הקדמונים) שהנביא א"ל גם י"י העביר חטאתך היינו העביר החטא מלפניו וכן המקטרג הנברא ע"י החטא שהוא עומד ומקטרג מעבירו הש"י מלפניו אבל לא נמחה לגמרי ע"כ סיגף דוד א"ע בסיגופים שונים להמחות העון והמקטרג מכל וכל בכדי שלא יהי' רישומו ניכר כלל:
2
ג׳וע"פ הדברים האל' תתפרש פ' התשוב' שהתחלנו ויתורצו הדקדוקים שאמר זה הנביא בדרך עצה להבע"ת (ברוח קדשו) קחו עמכם דברים (רק וידוי דברים בלבד) ושובו אל י"י (והנה מורא יעלה על ראשיהם. הרי וידוי דברי' לא יועיל רק להעביר החטא והעון אבל לא להמחותן לגמרי ויצטרך אח"כ לסיגופים שונים כדאשכחן בדוד הנה לזה אמר הנביא) ואמרו אליו (אל הש"י) כל תשא עון (רצ"ל לגמרי מכל וכל תשא את העון שלא יהי' רישומו ניכר לא כמו שהי' בדוד רק העבר' והי' עדיין רישומו ניכר והוצרך לסיגופים ואנחנו אין בנו כח ובפרט בחלישות עול הגלו' אין בנו כח לסיגופים. ואמר בטענה) וקח טו"ב (אין טוב אלא תור"ה כמד"א כי לקח טוב נתתי לכם תורת"י וכו'. והכוונ' קח מה שלמדנו מן התור' שאמרה התורה בלשונה לשון וכפ"ר על וידוי דברים בלבד. והקרבת הפרים אינם רק השלמת הכפרה. מדלא כתיב והקריב וכו' לכפר וכו' כמש"ל וכיון שהקרבה הוא רק השלמ' ושיורי מצוה אינו מעכב הכפרה והן גם היום שאין לנו פרים) ונשלמ' פרי"ם שפתינו עקימת שפתים הוה מעש' כמו שהבטיחנו יוצרינו זאת התור"ה לעולה וכו' כל העוסק בתורת עולה וכו' בתורת חטאת וכו' ודבר אלקינו יקום לעולם ימחול ויסלח ויכפר בוידוי דברים בלבד אשרי העם שככה לו:
3