בני יששכר, תשרי ד׳:ל״בBnei Yissaschar, Tishrei 4:32
א׳דרוש יא
שובה ישראל עד וכו' כבר דברנו לעיל הדקדוקים ופירשנו בכמ' אופנים. וכעת נאמר ע"פ מה שמצאתי להרב הגדול החסיד המפורסים מ' חיד"א זלה"ה בספרו דב"ש לפ"י תקח ע"פ הדין איך בוידוי דברים בלבד יכופר עון. הא קיימא לן בכל התורה דלא אתי דיבור ומבטל מעשה
שובה ישראל עד וכו' כבר דברנו לעיל הדקדוקים ופירשנו בכמ' אופנים. וכעת נאמר ע"פ מה שמצאתי להרב הגדול החסיד המפורסים מ' חיד"א זלה"ה בספרו דב"ש לפ"י תקח ע"פ הדין איך בוידוי דברים בלבד יכופר עון. הא קיימא לן בכל התורה דלא אתי דיבור ומבטל מעשה
1
ב׳הגה הן אמת שהוא דרך דרוש ואעפ"כ יש להשי' על החקיר' דקושיא מעיקר' ליתא דכיון דגזיר' הכתוב הוא. הש"י הבטיח דבתשוב' בוידוי דברים בלבד יבטלו מעשה העונו' וכענין שאמר הנביא קחו עמכם דברים ושובו וכו' ויתבאר אי"ה. אבל זאת יש להקשות. א"כ ליגמר מיני' לכל התורה כולה דאתי דיבור ומבטל מעש'. וע"כ מדלא גמרינן וקיי"ל בכל התורה דלא אתי דבור ומבטל מעשה. ע"כ צ"ל דהדיבור בכאך הוה מעש'. וכמו שביאר הרב: וניחא ליה ע"פ משארז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטו' והנ' בשובו אל הש"י מגרש רוח שטות וקונ' דעת והוה מעשה דאישתני גופי' והודוי הוא דיבור והדבור עם מעש' בודאי מבטלין מעשה גרידא עכ"ד עיי"ש ובאל' הדברים יתפרש לנו גם כן פ' התשוב' שהתחלנו שובה ישראל עד י"י אלקיך כי כשלת בעוניך רצ"ל שוב' ישראל עד י"י אלקיך (החונן לאדם דעת כדכתיב וידעת היום והשבות אל לבביך כי הוי' הוא האלקים וכו' וכן אמר הנביא הוי' אלקים נתן לי לשון למודים לדע"ת) ואמר כי כשל"ת בעונך רצ"ל בודאי תהני לך תשובה ואין מיחוש לומר הלא אין דיבור מבטל מעשה. כ"י כשל"ת בעונך מכשול הוא העון ובשע' עשי העון דעת חסרת ורוח שטות שרה עמך והן היום בהסירך המכשול היינו הרוח שטות. קחו עמכם דברים ושובו וכו' ואז דיבור ומעשה בודאי מבטלי' מעש' גרידא. ויש לי לומר עוד דהנ' החוטא נק' בהמ"ה אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמו' וכו' והנה בשובו שב לתואר אד"ם הנה אישתני גופי' ודאי הוה מעש' (והנה הרב הנ"ל הביא מעש' באחד שקראוהו בחלום בהמ"ה ושאל לחכם ע"ז. וא"ל שהוא על שמכר ספר הזהר ותיב' בהמ"ה ר"ת ב"ערתי ה"קדש מ"ן ה"בית) והנה אנן בדידן נמי החוטא נק' בהמ"ה ע"ש ר"ת הנ"ל שהולכה הקדושה מן גופו. ונכנסת תחתיו הסט"א והנה בשובו מגרש הסט"א ומשכין בתוכיותו הקדש אין לך מעשה גדול מזה. ועם הדבור בודאי מבטל מעשה גרידא בזה ג"כ יתפרש קחו עמכם דברים ושובו אל י"י כנ"ל נ"ל:
2