בני יששכר, תשרי ד׳:ל״זBnei Yissaschar, Tishrei 4:37
א׳דרוש יב
שובה ישראל עד י"י אלקי"ך. הנה דקדקנו וכי יש תשובה שאינה עד י"י. ויש לפרש ע"פ מ"ש הראשונים והאחרונים דמתנאי התשוב"ה. שיהי' מאמין בה היינו שיהי' מאמין שהתשובה מכפרת אפי' הרב' לפשוע אלפי אלפים רבבות פעמים עד אין מספר. ואפי' ביקש מחיל' מאת הש"י כמה פעמים ואח"כ חזר לסורו בכל פעם אעפ"כ הטוב וסלח יקבלהו בתשוב'. ואלמדך דעת בזה לקרב הענין אל הסכל. דהנה מדת ב"ו אם יש לו איזה מדה טוב'. היינו שהוא רחמני ומעביר על מדותיו לסלוח ולמחול לכל המכעיסו הנה עכ"ז כשיתמיד המכעיס יום אחר יום להכעיסו. הנה יופסק מאותו האיש הטוב המדה טוב' של רחמנות ולא ירצה שוב למחול הנה בזה יש חילוקים שונים זה האיש רחמני ביותר ויאריך אף ביותר. אבל עכ"פ לכל מדות ב"ו יש גבול כיון שהב"ו בעצמו הוא בעל גבול ותכלית. על כרחך גם לכל מדותיו יש גבול. משא"כ מדת הש"י כיון שהוא ית"ש בלי גבול ותכלית וגם מדותיו אין להם גבול. וא"כ וכיון שהוא רחום וחנון וטוב וסלח לכל אלה המדו' ג"כ אין גבול ותכלית וא"כ אל יפול לב אדם עליו האיך אשא פני לשוב אליו ית"ש בתשובה הנה זה כמה פעמים הייתי מתמרמר על חטאתי ובקשתי מחילה והבטחתי להש"י שלא אחטא עוד ולא אחזור בהם ושוב זה כמה פעמי' חזרתי לסורי ואיך שוב יקבלני הש"י בתשובה. הנה לא יאמר האדם כן. דכיון דהש"י אינו בעל גבול ותכלית גם מדותיו אין להם גבול. וזה שיש לפרש שאמר הנביא בפ' התשובה שובה ישראל (ותדע) ע"ד י"י אלקיך היינו י"י אלקיך הוא לעולמי ע"ד בלי גבול ותכלית א"כ יקבלך בודאי בתשוב"ה בכ"ז ועידן ואפי' שגית הרבה מאד הטוב וסלח ימחול ויסלח ויכפר:
שובה ישראל עד י"י אלקי"ך. הנה דקדקנו וכי יש תשובה שאינה עד י"י. ויש לפרש ע"פ מ"ש הראשונים והאחרונים דמתנאי התשוב"ה. שיהי' מאמין בה היינו שיהי' מאמין שהתשובה מכפרת אפי' הרב' לפשוע אלפי אלפים רבבות פעמים עד אין מספר. ואפי' ביקש מחיל' מאת הש"י כמה פעמים ואח"כ חזר לסורו בכל פעם אעפ"כ הטוב וסלח יקבלהו בתשוב'. ואלמדך דעת בזה לקרב הענין אל הסכל. דהנה מדת ב"ו אם יש לו איזה מדה טוב'. היינו שהוא רחמני ומעביר על מדותיו לסלוח ולמחול לכל המכעיסו הנה עכ"ז כשיתמיד המכעיס יום אחר יום להכעיסו. הנה יופסק מאותו האיש הטוב המדה טוב' של רחמנות ולא ירצה שוב למחול הנה בזה יש חילוקים שונים זה האיש רחמני ביותר ויאריך אף ביותר. אבל עכ"פ לכל מדות ב"ו יש גבול כיון שהב"ו בעצמו הוא בעל גבול ותכלית. על כרחך גם לכל מדותיו יש גבול. משא"כ מדת הש"י כיון שהוא ית"ש בלי גבול ותכלית וגם מדותיו אין להם גבול. וא"כ וכיון שהוא רחום וחנון וטוב וסלח לכל אלה המדו' ג"כ אין גבול ותכלית וא"כ אל יפול לב אדם עליו האיך אשא פני לשוב אליו ית"ש בתשובה הנה זה כמה פעמים הייתי מתמרמר על חטאתי ובקשתי מחילה והבטחתי להש"י שלא אחטא עוד ולא אחזור בהם ושוב זה כמה פעמי' חזרתי לסורי ואיך שוב יקבלני הש"י בתשובה. הנה לא יאמר האדם כן. דכיון דהש"י אינו בעל גבול ותכלית גם מדותיו אין להם גבול. וזה שיש לפרש שאמר הנביא בפ' התשובה שובה ישראל (ותדע) ע"ד י"י אלקיך היינו י"י אלקיך הוא לעולמי ע"ד בלי גבול ותכלית א"כ יקבלך בודאי בתשוב"ה בכ"ז ועידן ואפי' שגית הרבה מאד הטוב וסלח ימחול ויסלח ויכפר:
1