בני יששכר, תשרי ה׳:א׳Bnei Yissaschar, Tishrei 5:1
א׳חינוך המקדש בו יבואר דרושים לכל חפציהם ליום ח' מיימי התשוב"ה הוא הנקרא בפי בני ישראל יום י"ג מדות ובו ביום התחילו בנ"י לחנך את בית המקדש בימי שלמה ובו התפלל שלמ' תפילתו על כל ישראל בזמן שיהי' הבית בנוי וגם על כל הזמן שיהיו ישראל בארצות אויביהם היא היום המסוגל מאד לתשוב"ה ולתפלה. ולקריא' בתורה בפ' הקרבנות כאשר יבואר בררושים הבאים לפנינו. ונקרא המאמר הזה חינוך המקד':
דרוש א
רחמנא אדכר לן צלותי' דשלמ"ה מלכ"א בכל העשרה רחמנ"א שאנחנו נוהגים לומר אנו מבקשים שיזכיר לנו קיימ" ה או זכותיה ובשלמ"ה אנו מבקשים שיזכור לנו צלותיה וזה תמו' וכי לא החפלל כל אדם שום תפילה עד שלמה. מצינו במשה רבינו תפיל' ויחל משה. ואתפלל אל י"י ואומר ואתחנן אל י"י. ומצינו בפינחס ויעמד פינחס ויפלל. ודוד בתהילותיו אמר תפילות בעד כל ישראל לאין שיעור. ומה שנראה לומר דהנה שלמ"ה בתפילתו בשע' התחלת חינו"ך ביהמ"ק היינו ביום ח' לימי התשובה אמר כי יחטאו לך (רצ"ל כאשר עמך ישראל יחטאו לך) ושבים שוב הם אל ארץ אויביהם וכו' והשיבו אל לבם וכו' והתפללו אליך דרך ארצם וכו' ושמעת השמים וכו' להיות עיניך פתוחות אל תחנת עבדך וכו'. הנה יקשה דהל"ל להיות אזני"ך קשובות וכו' דבקבלת התפיל' תצדק לשון שמיע"ה. לא רא"י' אך הוא לדעתי דהנה חילוק יש בין חוש הרא"י' לחוש השמיע"ה דהנה חוש השמיע"ה היא התעורר' מן הדבר הנשמע אל השומע. והוא איתערותא דלתתא. ובחוש הראי' הוא להיפוך איתערותא דלעילא מן הרואה אל הנרא' והנה שלמה בתפילתו אז ביום התחלת החינו"ך ביום שהתחילו להקריב קרבנות בבית המקדש. אשר הקרבנות הן המה ריח ניחוח איתערותא דלתתא ומהיום ההוא ומעלה נאסרו הקרבנות בבמו' לעולמי עד כי עד היום הגם שלא היה באיזה זמן מקום קבוע לקרבנות היו מקריבין בבמו'. משא"כ מהיום ההוא והלאה לדורות עולם בזמן שיש ביהמ"ק מקריבין קרבנות וכאשר הביהמ"ק בחורבנו בעוה"ר הנה הקרבנות בטלי' ואין לנו כח לעשו' איתערות' דלתתא כ"כ ריח נחוח לי"י הנה באותו היום התפלל שלמ' כאשר יהיו ישראל בארץ אויביהם ויהיו הקרבנות בטילי' ואין אתערותא דלתתא אז כ"כ תועיל לישראל איתערותא דלעילא. ז"ש להיות עיניך פתוחות. כמש"ל אשר חוש הראו"ת מורה על איתערותא דלעילא וזה שאנחנו מבקשי' רחמנא אידכר לן צלותיה דשלמה מלכא הבן:
דרוש א
רחמנא אדכר לן צלותי' דשלמ"ה מלכ"א בכל העשרה רחמנ"א שאנחנו נוהגים לומר אנו מבקשים שיזכיר לנו קיימ" ה או זכותיה ובשלמ"ה אנו מבקשים שיזכור לנו צלותיה וזה תמו' וכי לא החפלל כל אדם שום תפילה עד שלמה. מצינו במשה רבינו תפיל' ויחל משה. ואתפלל אל י"י ואומר ואתחנן אל י"י. ומצינו בפינחס ויעמד פינחס ויפלל. ודוד בתהילותיו אמר תפילות בעד כל ישראל לאין שיעור. ומה שנראה לומר דהנה שלמ"ה בתפילתו בשע' התחלת חינו"ך ביהמ"ק היינו ביום ח' לימי התשובה אמר כי יחטאו לך (רצ"ל כאשר עמך ישראל יחטאו לך) ושבים שוב הם אל ארץ אויביהם וכו' והשיבו אל לבם וכו' והתפללו אליך דרך ארצם וכו' ושמעת השמים וכו' להיות עיניך פתוחות אל תחנת עבדך וכו'. הנה יקשה דהל"ל להיות אזני"ך קשובות וכו' דבקבלת התפיל' תצדק לשון שמיע"ה. לא רא"י' אך הוא לדעתי דהנה חילוק יש בין חוש הרא"י' לחוש השמיע"ה דהנה חוש השמיע"ה היא התעורר' מן הדבר הנשמע אל השומע. והוא איתערותא דלתתא. ובחוש הראי' הוא להיפוך איתערותא דלעילא מן הרואה אל הנרא' והנה שלמה בתפילתו אז ביום התחלת החינו"ך ביום שהתחילו להקריב קרבנות בבית המקדש. אשר הקרבנות הן המה ריח ניחוח איתערותא דלתתא ומהיום ההוא ומעלה נאסרו הקרבנות בבמו' לעולמי עד כי עד היום הגם שלא היה באיזה זמן מקום קבוע לקרבנות היו מקריבין בבמו'. משא"כ מהיום ההוא והלאה לדורות עולם בזמן שיש ביהמ"ק מקריבין קרבנות וכאשר הביהמ"ק בחורבנו בעוה"ר הנה הקרבנות בטלי' ואין לנו כח לעשו' איתערות' דלתתא כ"כ ריח נחוח לי"י הנה באותו היום התפלל שלמ' כאשר יהיו ישראל בארץ אויביהם ויהיו הקרבנות בטילי' ואין אתערותא דלתתא אז כ"כ תועיל לישראל איתערותא דלעילא. ז"ש להיות עיניך פתוחות. כמש"ל אשר חוש הראו"ת מורה על איתערותא דלעילא וזה שאנחנו מבקשי' רחמנא אידכר לן צלותיה דשלמה מלכא הבן:
1
ב׳והנה ביום הנבחר הלזה יום התחל' חינוך בית המקדש (הוא יום השמיני לימי התשוב"ה) אשר בו התפלל שלמה התפלה הזאת. ואז היא התחלה לחול ההבטח' שהבטיח הקב"ה לאברהם שאמר להקב"ה פן יחטאו בניי ותעשה להם וכו' תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם והשיב לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר הקרבנות וכו' והנה אין מקום להבטח' הקב"ה לאברהם עד היום ההוא כי עד היום ההיא לא היה זמן ריק מן הקרבנות או במקום קבוע או בבמה. אבל מהיום והלאה נאסרו הבמות לעולם וחלה תפיל' אברהם בזמן שאין ביהמ"ק ולא יהיה להם קרבנות מה תהא עליהם והבטיח הקב"ה כבר תקנתי להם סדר הקרבנו' וכו' והנה אמרו חז"ל במדרש אע"פ שנשלם הבית בירח בו"ל הוא מרחשון המתין הקב"ה בחינוכו עד ירח האיתני"ם ירח שנולד בו אברה"ם עיי"ש והוא לדעתי מטעם הנ"ל אשר לו הבטיח הש"י אשר קריאה סדר הקרבנות תהיה במקום הקרבנות בפועל ע"כ היום ההוא הוא מסוגל לקריא' פ' הקרבנות ולהתוודות קודם קריאתן כדרך שהיו מתוודין על הקרבנו' והקב"ה מכפר לעונותיהן של ישראל ומעביר אשמותיהם בכל שנה ושנה וירח י"י את ריח הניחוח:
2