בני יששכר, תשרי ז׳:ה׳Bnei Yissaschar, Tishrei 7:5
א׳התבונן עוד כתיב באברהם אבינו והאמ"ן בי"י ייחשב' לו צדקה נמסר והאמ"ן חסר י' גם ויחשב' לו צדק"ה אינו מובן לפי פשוטו והנה כבר דברנו בזה באריכו' שהש"י הבטיח לאברהם דבר שלא ישיגנו בשכל. והוא ב' הפכיים דהנה אמר אברהם י"י אלקים מה תתן לי ואנכי הולך וכו' והנה בן ביתי יורש אותי והנה דבר י"י אליו לאמר לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך הוא יירשך דהנה במקומו דברנו באריכות וכאן לקצר באתי. א' קשה מהיכן שפט אברהם אשר בן ביתו אליעזר יהיה יורש שלו מה שייכות יש לו לעבד לירש את אדונו ב' קשה קראו דמש"ק אליעזר. דולה ומשק' מתורת רבו לאחרים מה לו לספר שבחו כעת ג' אומרו והנה דבר י"י אליו לאמר וכו' ולא כתיב ויאמר אליו י"י וכו' משמע הלשון והנה דבר י"י אליו לאמר על מה שאמר הוא אמר לו י"י אמת הדבר כאשר אמרת. אבל לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך וכו' והאיך יצדקו הדברים. ד' למה אמר אשר יצא ממעיך ולא אמר. בנך הוא יירשך. ואודיעך בקיצור דהנ' אברהם ראה באוצטגני' שלו או ברוה"ק אשר אליעזר יהיה יורש אותו והוא כי אליעזר נתגלגל בכלב בן יפונה כידוע מכתבי מרן. ע"כ כלב הלך עד חברון אל אדונו אברהם. והנה הבטיחו הש"י וקיים אשר יתנו לו את חברון לאחוז' והנה ירש את חברון. ושם מקום כבודו של אברהם ע"כ ראה אברהם אשר אליעזר יורש אותו. וראה אשר הוא דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כי ויהס כלב וכו'. ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. הנה מכל זה שפט אברהם שכבר ח"ו אין לו בן לירש אותו. והנה דבר י"י אליו לאמר. אמת הדבר כאשר אתה רואה אבל לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך. והנה דבר י"י אמת שבאמת אליעזר יירש את אברהם עצמו היינו מקום כבודו אבל לא אליעזר זה כ"א אותו אשר יצא ממעי אברהם. היינו כלב בן יפונ' שנתגלגל בו אליעזר. הנה בבוא דבר אלקינו הנה ידעו הכל אשר דבר י"י אמת. אבל אז כשהשיב הש"י לאברהם. הנה השיב לו. אמת הדבר כאשר ראית אשר אליעזר יירשך. רק לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך וכו'. הנה הם ב' הפכיים בנושא אחד. הנה הגם שהדבר לא היה מובן אליו כי הוא היפך השכל. ע"כ האמן בי"י והנ' כתיב האמן חסר י' כי היו"ד מור' על החכמה הנה האמן בי"י מבלי חכמה והשכלת השכל רק באמונה שהיא למעלה מן החכמ'. ע"כ האמן חסר י' המורה על חסרון והעדר החכמה והנה אמר אח"כ ויחשב' לו צדקה דהנה אדם המחזיר לחבירו פקדון אשר הפקד אתו זה לא מיקרי צדק"ה המחזיר לו את שלו. משא"כ מי שנותן לחבירו את אשר לא נתן לו רק מפריש משלו ונותן לו זה מיקרי צדק"ה. והנה מי שמאמין רק בדבר שהשכל והדעת מחייב. הנה השכל והדעת נתן לאדם בפקדון מהחונן לאדם דעת. הנה זה מיקרי דמחזיר להש"י פקדונו משא"כ מי שמאמין ע"פ דרכי התור' אפי' מה שהוא מנגד להשכל כגון ב' הפכיים בנושא א' הנה זה נחשב לצדקה מן האדם שנותן להש"י וז"ש באברהם ויחשב' לו צדק"ה כיון שהאמין בי"י דבר הוא למעלה מן החכמה והשכל. הנה חשב' לו הש"י שניתן לו אברהם צדק"ה הבן הדבר:
1
ב׳הג"ה וז"ש חז"ל גדולה צדק' שמקרבת את הגאולה. ויש לפ' ע"פ מ"ש אין ישראל נגאלין אלא בזכות אמונ"ה והאמונ' הוא למעל' מן השכל והוא כביכול צדק"ה להקב"ה והוא גדול' צדק"ה שמקרבת את הגאולה. הבן:
2