בני יששכר, תשרי ט׳:ג׳Bnei Yissaschar, Tishrei 9:3
א׳נקרא בתורה חג הזה ח"ג האסי"ף. הוא לדעתי ע"פ מ"ש בת"ז בכל אתר ובכל ממלל צריך לכונא דיבור"א באדנ' קול בהו"י'. ולייחדא לין כחדא ביחודא דאיהו יחוד נעלם דמחבר לון ומייחד לון כחד' ובי' צריך הכונ' דלא תליא למימר בי' קול ודבו"ר אלא מחשבת' עיין בכס' מלך כ' דאם יתכוין אדם בתפלתו לזו"ן הרי נאמר בכל קראנו אליו (ולא למדותיו) ואם יתפלל אדם לא"ס לית קול ודבור תפיסא בי' כלל ולית מחשבת' תפיס' ביה כלל רק מחשבת מציאותו מכח פעולותיו) אבל עיקר התפל"ה לז"א. בכח אור שבתוכו נשמת כל החיים. א"כ קו"ל דבו"ר זו"ן הוי' אדנ' (בגימ' סוכ"ה) והכונה ליחיד נעלם בתוכן נשמת כל הנשמות (הוא הנרמז בקדושה השורה בסוכ"ה ע"כ אפי' עצי הסוכ"ה המה מוקצים אל הקידש) וזה הפירוש לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' היינו אנחנו עושין המצוה הזאת לעשית הכנ' לזו"נ שיתייחדו וע' ייחודים הוא ע"י ההוא טמיר ונעלם (כי כאשר יהי' להן ההכנה יאיר עליהן מהטמיר ונעלם שיתייחדו ביחודא חדא עי"ש באריכות) הנה תתבונן אין סוף הוי' אדנ' בגימ' רחמים כי ע"י תפלה כזאת מתעורר שורש הרחמי"ם ותתבונן מה שאומרין ביום המשפט שנשמע קולינ"ו במרום קול שופר. שומע קו"ל תרועת עמו ישראל ברחמי"ם והוא יום משפ"ט לאלקי יעקב משפ"ט בגימ' קו"ל (זעיר) דבור (נוק' זעיר) כונ"ה (לא"ס) ותתבונן בחושבנן קו"ל ודבו"ר וכונ"ה בגימ' אמ"ת תתן אמ"ת ליעק' אשר נס"ע סוכות"ה הוא ח"ג האסי"ף אשר בו מאספין כל הקולו"ת והדבורי"ם של כל השנה אשר לא היו על הכונ' הנ"ל ובקיים האדם מצות סוכ"ה (בגימ' הו"י' אדנ' שהוא) קול דבו"ר והקדוש' העליונ' שור' בתוכה היא בסוד הכונ"ה הנה הוא מאסף קול ודבו' וכונ"ה בגימטריא חמ"ת ליעק"ב אשר נסע סוכות"ה הבן:
1