בני יששכר, תשרי ט׳:ד׳Bnei Yissaschar, Tishrei 9:4
א׳הנה כתבתי לך סוכ' בגימ' הו"י אד"נ' כמ"ש המקובלי' הוא בחי' קו"ל דבו"ר (וע"כ נקרא ח"ג האסי"ף כמ"ש בסמוך) ותבין לפ"ז שע"כ נקרא החג זמן שמחתינ"ו קו"ל דבו"ר בגימ' שמ"ח כי הוא עיקר השמח"ה. ביחוד קו"ל עם דבו"ר. ותבין לפ"ז משארז"ל והיו הדברים שמחי"ם כנתינתם בסינ"י כי בסינ"י נאמר קו"ל דברי"ם אתם שומעים הבן. ותבין ג"כ בגמ' במעשה דר' ברונא פעם אחת סמך גאול"ה לתפל"ה (הוא ייחוד קול ודבו"ר) ולא פסק חוכא מפומי' וכו'. דהנה הוא ענין חג הסוכות נקרא זמ"ן שמחתינ"ו כנ"ל. והנה נרמז הדבר בתורה ויעקב נסע סוכות' ויבן לו בית וכו' כבר ידוע אותיות נקרא אבנים. ותיבות נקרא בתי"ם כמבואר בס"י א"כ כל אות במילוי נק' בית. כיון שהוא במילו א"כ הוא תיב"ה הנה מן ד' אותיות יעקב כשבונים בתי"ם היינו האותיות במילואן כזה יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת הנה הוא בגימ' תשמ"ח שמח"ת הוא הרמז ויעקב נסע סוכות"ה (כשמגיעין לח"ג סוכו"ת אז נעשה מן שם יעק"ב היינו מילואם זמן שמחתינ"ו. הנה יחוד הו"י' אד"נ' בקו"ל דבו"ר בגימ' אמ"ת תתן אמת ליעק"ב הבן הרימזות האלה פרפראות לחכמה
1
ב׳ותתבונן לפי הנ"ל מ"ש דוד שהוא מרכב' למלכות שמים אד"נ' דינא דמלכותא. שויתי הו"י' לנגדי תמיד (אני מרכב' לשם אד"ני ושויתי הו"י' לנגדי היינו יחוד הוי' אד"ני כי מימיני בל אמוט (נוק' הוא בחי' שמאל. ודכורא בחי' ימין ז"ש כי מימיני. כשאני דבוק מימין בל אמוט הבן. והנה אמר אח"כ לכן שמ"ח לבי (בחיבור קו"ל דבור בגימ' שמ"ח כענין היחוד הנעש' במצות סוכ"ה (הו"י" אד"נ' נק' זמן שמחתינ"ו. הבן הדבר. ודרו' וקבל שכר ועוד יתבארו הדברי' אי"ה במאמרי' הבאין כיד ה' הטוב' עלינו:
2