בני יששכר, תשרי ט׳:ו׳Bnei Yissaschar, Tishrei 9:6
א׳אמז"ל חייב אדם לטהר א"ע ברג"ל ולמדוהו מדכתיב ובנבלתם לא תגעו. א"א לומר דהוזהרו ישראל של ליגע בנבילה והרי אפי' כהנים דחמירא קדישתייהו לא הוזהרו על הנבילה אלא מה אני מקיים ובנבלתם לא תגעו ברג"ל. ולפי"ז תיבת ברג"ל נחסר מן תורה שבכת"ב ונמסר בתורה שבע"פ וטעמא בעי: ונ"ל דהטעם דבעינן טהרה וטבילה ברג"ל הוא דכביכול השכינה הקדושה מתגלת על ישראל. ע"כ נתחייבו ישראל להתראות פנים בעזר' יראה כל זכורך את פני האדו"ן (ולא כתיב אד"נ') ואמרו בזהר דאיזדיינת במאני דכורא וכו' והוא להשפיע לישראל רב טוב ע"כ מחוייבים ישראל להיותם כלי מוכשר לקבל טהר' והנה כבר ידעת שבחי' שכינ"ה השוכנת עמנו אפי' בגלות היא תורה שבע"פ מלכו"ת פ"ה ותור"ה שבע"פ קרינן לה ע"כ נמסר תיבת ברגל בתור"ה שבע"פ הוא להורות טעם הטהרה לישראל ברג"ל הוא עבור שהתור"ה שבע"פ. חופפת עליהם כל היום הבן. כנ"ל:
1