ספר היובלים י״גBook of Jubilees 13

א׳ויצא אברם מחרן, ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:

ב׳ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:

ג׳ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו:

ד׳ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה:

ה׳וירא כי טובה הארץ ורחבת ידיים מאוד, וכי כל בה:

ו׳גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה:

ז׳ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:

ח׳ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:

ט׳ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:

י׳ויקם משם ויסע [הנגבה] ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים: [...]

י״א[ויסע] אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים, לפני הלקח אשתו ממנו:

י״בוצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון:

י״גויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:

י״דואברם כבד מאוד, בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:

ט״ווגם לוט בן אחיו היה כבד:

ט״זויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:

י״זויהי ביובל [האחד וארבעים] בשנה השלישית לשבוע הראשון וישב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:

י״חובשנה הרביעית לשבוע, נפרד לוט מעמו:

י״טולוט ישב בסדום, ואנשי סדום רעים מאוד:

כ׳ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים:

כ״אויהי בשנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט, ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:

כ״בשא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה] ונגבה וקדמה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם: ושמתי את זרעך כחול הים, [אשר אם יוכל איש למנות את חול הים] גם זרעך ימנה: קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה, כי לזרעך אתננה:

כ״גויסע אברם חברונה וישב שם:

כ״דובשנה ההיא בא כדרלעומר מלך עילם ואמרפל מלך שנער, ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:

כ״הויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:

כ״ווישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו, ויסעו עד דן:

כ״זויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו[....]:

כ״חויבֵא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה', לכפר בעד אברם ובעד זרעו:

כ״טוישימה אלהים לחוק עולם, לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:

ל׳והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו, לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:

ל״אויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:

ל״בויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:

ל״גויאמר אברם אליו, הרימותי ידי אל אל עליון:

ל״דאם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם:

ל״הבלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכול וממרא הם יקחו חלקם: