ספר היובלים י״דBook of Jubilees 14

א׳ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:

ב׳אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:

ג׳ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:

ד׳ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:

ה׳ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:

ו׳ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:

ז׳והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:

ח׳ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:

ט׳ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:

י׳ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:

י״אויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:

י״בויקח לו את כל אלה בחצי החודש:

י״גוישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:

י״דויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:

ט״וותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:

ט״זויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:

י״זוייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:

י״חואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:

י״טואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:

כ׳ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:

כ״אוייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:

כ״בותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:

כ״גובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:

כ״דאת הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:

כ״הויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:

כ״וובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:

כ״זויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:

כ״חוישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:

כ״טותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:

ל׳וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:

ל״אותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:

ל״בויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:

ל״גואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים: