ספר היובלים כ״אBook of Jubilees 21

א׳ובשנה השישית לשבוע השביעי ליובל ההוא, קרא אברהם אל יצחק בנו ויצווהו לאמור:

ב׳הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי, כי שבע ימים אנוכי:

ג׳והנני בן מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, ובכל ימי חיי זכרתי את ה' ובקשתי בכל לבבי לעשות רצון אלוהי ולהתהלך בתומי בכל דרכיו:

ד׳אלילים שנאה נפשי למען שיתי את ליבי לעשות חפץ בוראי, כי אלוהים חיים הוא וקדוש ונאמן וצדיק בכל ואין עול בו לא ישא פנים ולא יקח שוחד:

ה׳כי אלוהי צדק הוא, פוקד עוון כל העוברים על מצוותיו והמפירים את בריתו:

ו׳וגם אתה בני שמור מצוותיו חוקתו ומשפטו ואל תלכו אחרי הטמאים והפסילים והמסכות, ואל תאכלו דם מחיה ועד בהמה ועד צפור כל כנף אשר יעופף בשמים:

ז׳וכי תשחט זבח שלמים לרצונו תזבחהו, שחטהו ואת דמו שפוך על המזבח עם סולת ומנחה בלולה בשמן על נסכים:

ח׳הקריבה את הכל יחד על מזבח העולה, לריח ניחוח לה':

ט׳כחלב זבח התודה תקטיר אותם על אש המזבח, החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב

י׳ואת שתי הכליות ואת כל החלב אשר עליהן ואשר על הכסלים, ואת הכבד על הכליות הכרוכות בו:

י״אוהקרבת את הכל לריח ניחוח לרצון לפני ה' על מנחתם ונסכיהם כמשפט, לריח ניחוח לחם אשה לה':

י״באך את הבשר תאכל ביום קרבנו וממחרת, ולא תבוא עליו השמש ביום השני בטרם יאכל:

י״גולא יניח ממנו עד היום השלישי כי לא לרצון הוא פיגול יהיה, ולא ייאכל עוד:

י״דכל האוכלים ממנו עוונם ישאו, כי כן מצאתי כתוב בספר אבותי הראשונים בדברי חנוך ונח:

ט״ועל קרבן מנחותיך תקריב מלח, ולא תשבית ברית מלח מעל כל מנחותיך לפני ה'

ט״זובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה, מלבד עצי שקמה ועצי שטים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם:

י״זמאת מיני עץ האלה תערוך תחת האש על המזבח אחרי אשר בחנת מראהו, ולא תשים עליו [...] עץ רקב:

י״חעץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה ולא עץ יבש, כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו:

י״טמלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר כי אין ריח בו, והעלית ריח ניחוחו השמימה

כ׳שמור בני את המצוה הזאת לעשותה, למען תעשה הישר בכל משלח ידך

כ״אבכל עת יהיה בשרך טהור ורחצת במים בטרם תגש להקריב על המזבח, ורחצת ידים ורגלים בטרם תקרב אל המזבח:

כ״בוהיה ככלותך להקריב את האשה תרחץ שנית ידיך ורגליך, ולא יראה כתם דם בכם ובבגדיכם:

כ״גהשמר מאוד בני השמר מאוד בדם קבור תקברנו בארץ ולא תאכל דם כי הוא הנפש, לא תאכל כל דם:

כ״דולא תקח כופר על דם אדם לבל ינקה שופכו חינם, כי הדם הזה הנשפך יחניף את הארץ ולא תטהר מן הדם כי אם בדם שופכו

כ״הולא תקח כופר ושוחד לדם אדם, דם תחת דם:

כ״וונרציתם לפני ה' אל עליון, ושמר לך את הטוב למען תנצר מכל רע ולמען יצילך מכל מות:

כ״זראה אראה בני את כל מעללי בני אדם והנם חטא ורע, וכל מעשיהם טמא ומרי וקרי ואין צדקה בהם:

כ״חהשמר לך אל תלך בדרכיהם מנע רגלך מנתיבתם, ואל תחטא בנפשך לפני אל עליון:

כ״טפן יסתיר פניו ממך ושלח אותך ביד פשעך, והכרית אותך מן הארץ וזרעך ימחה מתחת השמים ואבד שמך וזרעך מכל הארץ:

ל׳רחק מכל עלילותיהם ומכל טומאתם ושמרתם את משמרת אל עליון, ועשה רצונו הטוב והישר בכל:

ל״אוברכך בכל מעשה ידיך, והצמיח ממך צמח צדקה על כל הארץ לכל דורות הארץ:

ל״בוידעו את שמי ואת שמך תחת השמים, כל הימים.

ל״גלך בני לשלום יחזקך אל עליון אלוהי ואלוהיך לעשות את רצונו:

ל״דיברך את כל זרעך ושארית זרעך לדורות עולמים בכל ברכת הצדקה והיית ברכה בקרב כל הארץ, ויצא מלפניו בלב שמח: