ספר היובלים כ״בBook of Jubilees 22

א׳ויהי בשבוע הראשון ליובל השלושה וארבעים בשנה השנית היא השנה אשר מת בה אברהם, ויבואו יצחק וישמעאל מבאר שבע לעשות את חג שבעת הימים הוא חג ביכורי הקציר בבית אברהם אביהם:

ב׳וישמח אברהם כי באו שני בניו:

ג׳כי מקנה רב היה ליצחק בבאר שבע, וילך שמה לראות את מקנהו, וישב ויבוא אל אביו:

ד׳ובימים ההם בא גם ישמעאל לראות פני אביו, ויבואו שניהם יחדיו:

ה׳ויזבח יצחק קרבן לאשה ויקטירהו על מזבח אביו אשר עשה בחברון, ויעל את הקרבן ויעש זבח שלמים לפני ישמעאל אחיו:

ו׳ורבקה עשתה עוגות חדשות מדגן החדש ותתן ליעקב בנה יקירה להביא אל אברהם אביו מראשית פרי האדמה, למען יאכל ויברך את הבורא כל היקום בטרם ימות:

ז׳וגם יצחק שלח ביד יעקב היקיר מנחת תודה לאברהם, לאכול ולשתות:

ח׳ויאכל וישת ויברך אל עליון קונה שמים וארץ, לרוקע כל הארץ ומכין מזון לבני אדם לאכול ולשתות:

ט׳ויברך את בוראו, ועתה אודך אלוהי כי הראיתני את היום הזה:

י׳הנה אנוכי היום בן מאה ושבעים וחמש שנים, זקן ושבע ימים:

י״אוכל ימי משפט שלום, חרב שונא לא גברה עלי [...] ובכל אשר נתת לי ולבניי כל ימי חיי עד היום הזה:

י״ביהי נא חסדך אלוהי על עבדך ועל זרע בניו, להיות לך לעם סגולה ולנחלה מכל עמי הארץ מעתה בכל ימי דורות הארץ עד עולמי עולמים:

י״גויקרא ליעקב ויאמר אליו, בני יעקב יברכך אלוהי כל היקום, ויאמצך לעשות צדקה ורצונו [...]:

י״דובחר בך ובזרעך להיות לו לעם לנחלתו כרצונו, וגשה נא בני יעקב ושקה לי, ויגש וישק לו:

ט״וויאמר ברוכים יהיו יעקב וכל בניו לה' אל עליון לעולמי עד, יתן לך ה' זרע צדקה מבניך אשר יקדיש[הו] בקרב כל הארץ:

ט״זיעבדוך וישתחוו לזרעך כל העמים, היה גביר לבני אדם:

י״זובהיותך בכל כזרע שת יהיו דרכיך ודרכי בניך מישרים, להיות עמך קדוש:

י״חאל עליון יתן לך את כל הברכות אשר ברך אותי בהן ואשר ברך את נוח ואת האדם, תבאנה לקדקד נזיר זרעך בכל הדורות ועד עולמים:

י״טוה' ישימך טהור מכל כתם טמא, והיית נשוא כל עון אשר חטאת בשגגה:

כ׳ויאמצך ויברכך לרשת את כל הארץ, יחדש את בריתו אתך להיותך לו עם נחלתו לעולמי עד:

כ״אוהיה לך לזרעך לאלוהים, באמונה ובאמת כל ימי הארץ:

כ״בגם זכור תזכור בני יעקב את דברי, ושמור את מצות אברהם אביך:

כ״גהבדל מן העמים ואל תאכל עמהם ואל תעשה כמעשיהם ואל תהי חבר להם, כי מעשם טמא וכל דרכיהם מגואלים ותועבה:

כ״דאת זבחיהם יזבחו למתים ולשעירים ישתחוו, ועל הקברים יאכלו:

כ״האין תבונה בהם לאמור בלבבם ועיניהם השע מראות, כי לו חכמו איכה יחטאו לאמור לעץ אלי אתה ולאבן אדוני ומצילי וכל רוח אין בקרבם:

כ״וואתה בני יעקב אל עליון יעזרך ואלוהי השמים יברכך, וירחיקך מטומאתם ומכל חטאתם:

כ״זהשמר לך בני יעקב מקחת לך אשה מכל זרע בנות כנען, כי זרעו ניתן להכרת מן הארץ:

כ״חכי בגלל חטאת חם ובגלל עוון כנען, יושמד כל זרעו וכל שאריתו ויתר הפליטה:

כ״טותקוות כל עובדי אלילים וכל הולכי בשרירות לבם נכרתה מארץ החיים, כי ירדו אל גיא צלמות וישובו לשאולה בלי זכר להם על הארץ:

ל׳כאשר נכחדו בני סדום מן הארץ, כן יכחדו כל עובדי אלילים:

ל״אאל תירא בני יעקב ואל תחרד, אל עליון ישמרך משחת ומכל דרך חטאה יצילך:

ל״ב[לבנות] לי בזה בית בארץ לשום שמי עליו, נתן לך ולזרעך עד עולם וייקרא שמו בית אברהם:

ל״גנתן לך ולזרעך עד עולם, כי אתה תבנה ביתי ותקים את שמי לפני אלוהים:

ל״דלנצח נצחים יקום זרעך ושמך בכל דורות הארץ:

ל״הויכל לצוות ולברך וישכבו שניהם יחד במטה אחת ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו:

ל״ווילבב רוחו שבע פעמים, וישיש עליו באהבתו ובלבו ויברכהו בכל לבבו:

ל״זויאמר אל עליון אלוהי כל היקום ובורא הכל, אשר הוצאת אותי מאור כשדים לתת לי את הארץ הזאת לרשת אותה עד עולם ולהקים זרע קדוש כי יבורך לעולמים:

ל״חברך נא גם את בני את יעקב, אשר אשיש עליו בכל לבבי ובאהבתי:

ל״טחסדך ורחמיך יבואו עליו ועל שמו לאורך ימים, אל תעזבהו ואל תטשהו מעתה ועד עולם:

מ׳והיו עיניך פתוחות עליו ועל זרעו לשמור אותו, ואתה תברכהו ותקדשהו לעם נחלתך:

מ״אברכהו בכל ברכותיך מעתה ועד כל ימי עולם, וחדש את בריתך ואת חסדך עמו ועם זרעו ואת כל רצונך בכל דורות הארץ: