ספר היובלים כ״זBook of Jubilees 27

א׳ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו בנה הגדול, ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטון ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנקם לך להרגך:

ב׳ועתה שמע בקולי, קום וברח לך אל לבן אחי:

ג׳וישבת עמו ימים אחדים, עד אשר תשוב חמת אחיך:

ד׳ושב אפו ממך ושכח את כל אשר עשית לו, ושלחתי ולקחתיך משם:

ה׳ויאמר יעקב לא אירא אם יקום עלי להרגני והרגתיו, ותאמר אם כן אשכל שני בני יום אחד:

ו׳ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה נא ידעת כי זקן אבי, ואנוכי רואה כי כהו עיניו מראות:

ז׳והיה כי אעזוב אותו ורע הדבר בעיניו כי אעזבהו ואלכה לי מאתכם, וקצף אבי עלי וקיללני:

ח׳לא אוכל ללכת, כי אם כאשר ישלחני ללכת ואלכה:

ט׳ותאמר רבקה אל יעקב, אבוא אליו ואגידה לו כי ישלחך:

י׳ותבוא רבקה ותאמר אל יצחק קצתי בחיי מפני שתי בנות חת אשר לקח עשו לו לנשים, ואם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ כ[אלה] למה לי חיים כי רעות בנות ארץ כנען:

י״אויקרא יצחק אל יעקב בנו ויברך אותו, ויצוהו ויאמר לו לא תקח לך אשה מכל בנות כנען:

י״בקום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:

י״גואלוהי השמים יברך אותך ויפרך וירבך, והיית לקהל עמים:

י״דויתן לך את ברכות אברהם אבי לך ולזרעך אחריך, לרשתך את ארץ מגוריך ואת כל הארץ אשר נתן אלוהים לאברהם, לך לך בני בשלום:

ט״ווישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם, אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב:

ט״זויהי בנסוע יעקב ללכת פדנה ארם, ותתאבל רבקה על בנה ותבך:

י״זויאמר יצחק אל רבקה, אחותי אל נא תבכי על בני על יעקב, כי בשלום ילך שמה ובשלום ישוב הנה:

י״חאל עליון ישמרהו מכל רע ויהיה עמו ולא יעזבהו כל הימים, כי ידעתי אשר יצליח ה' את דרכיו בכל אשר ילך עד אשר ישוב בשלום אלינו ונראהו בשלום:

י״טאל תיראי אודותיו אחותי כי ישר דרכו, והוא איש חסיד ונאמן ולא יאבד, בכה אל תבכי:

כ׳וינחם יצחק את רבקה על יעקב בנה ויברך אותו:

כ״אויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה, בשנה הראשונה לשבוע השני ליובל הארבעה וארבעים

כ״בויבוא לוזה ההרה היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע ההוא, ויפגע במקום בהיות הערב:

כ״גויט מן הדרך מערבה בלילה ההוא, ויישן שם כי בא השמש:

כ״דויקח אחת אבני המקום ההוא וישימה תחת העץ, כי לבדו הלך בדרך:

כ״הויישן, ויחלום בלילה ההוא והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו:

כ״ווהנה ה' ניצב עליו וידבר ה' את יעקב ויאמר אני אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה ולזרעך אחריך:

כ״זוהיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה ונגבה וצפונה, ונברכו בך ובזרעך כל ארצות העמים:

כ״חוהנה אנוכי אהיה עמך ושמרתיך בכל מקום ובכל אשר תלך והשיבותיך בשלום אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך:

כ״טוייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן המקום הזה הוא בית אלוהים, ואנוכי לא ידעתי:

ל׳ויירא ויאמר מרום המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים:

ל״אוישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ויקם אותה מצבה לאות על המקום ההוא, ויצוק שמן על ראשה:

ל״בויקרא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז שמו לראשונה כשם הארץ:

ל״גוידר יעקב נדר לה' לאמור: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגדים ללבוש:

ל״דושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים:

ל״הוגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי: