ספר היובלים מ״גBook of Jubilees 43
א׳ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו, וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:
1
ב׳הבוקר אור, והמה הלכו לדרכם:
2
ג׳ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור, שילמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:
3
ד׳והשב לי את אחיהם הקטון, ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:
4
ה׳וירץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:
5
ו׳ויאמרו אליו חלילה לעבדיך, לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:
6
ז׳וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען, איך נגנוב דבר מה?
7
ח׳הננו פה אנחנו ושקינו. בקש, והאיש ממנו אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת, ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:
8
ט׳ויאמר אליהם לא כן, האיש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד, ואתם לכו לביתכם לשלום:
9
י׳ובחפשו בכליהם החל בגדול וכילה בקטון, ויימצא בשק בנימין הקטון:
10
י״אויחרדו ויקרעו שמלותם, ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:
11
י״בויבואו ביתה יוסף, ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:
12
י״גויאמר להם יוסף, אתם עשיתם את הדבר הזה:
13
י״דויאמרו, מה נאמר ומה נצטדק, ואדוננו מצא את עוון עבדיו, הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:
14
ט״וויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם, אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:
15
ט״זהלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו, ואתם גנבתם אותו ממני:
16
י״זויאמר יהודה בי אדוני, אדבר נא דבר באוזני אדוני:
17
י״חשני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך, האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:
18
י״טויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו, ונפשו קשורה בנפש הזאת:
19
כ׳והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת, והרגנו את אבינו כי ימות ביגון:
20
כ״אועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני, והנער יעל עם אחיו:
21
כ״בכי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו, ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:
22
כ״גוירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו, ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:
23
כ״דוידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך, ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:
24
כ״הויאמר אליהם אל תבכו בעבורי, מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם אמות:[....]
25
כ״וכי הנה זאת השנה השנית להרעב, ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:
26
כ״זרדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב, ולא תדאגו לכם ולרכושכם:
27
כ״חכי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:
28
כ״טוהגדתם לאבי כי עודני חי, עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:
29
ל׳והגדתם לאבי את כל כבודי, ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:
30
ל״אויתן להם על פי פרעה עגלות וצידה לדרך, ויתן להם שמלות צבועות וכסף:
31
ל״בוגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף, ועשרה חמורים נושאים בר:
32
ל״גוישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי, וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:
33
ל״דולא האמין להם אביהם, כי פג לבו:
34
ל״הואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף, ותחי רוחו:
35
ל״וויאמר רב לי כי עוד יוסף חי, ארדה ואראנו בטרם אמות:
36