ספר היובלים מ״דBook of Jubilees 44

א׳ויסע ישראל ממושבו [חברון] בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:

ב׳ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה:

ג׳ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישב או ירד:

ד׳ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף ואדם:

ה׳ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב, ויאמר הנני:

ו׳ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:

ז׳אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך, אל תירא לך מצרימה:

ח׳ויסעו בניו ובני בניו, וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:

ט׳ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה, וילך ארצה מצרים:

י׳וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:

י״אכי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו:

י״בוארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו [....]:

י״גאלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:

י״דיעקב אביהם, ראובן בכור ישראל:

ט״וואלה שמות בניו, חנוך פלוא חצרן כרמי, חמשה:

ט״זשמעון ובניו, ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צוהר שאול בן (הצפנזית) [הכנענית], שבעה:

י״זלוי ובניו, ואלה שמות בניו גרשון ומררי, ארבעה:

י״חיהודה ובניו, ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:

י״טיששכר ובניו, ואלה שמות בניו תולע פואה ושוב ושם [שמרון], חמשה:

כ׳זבולון ובניו, ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל, ארבעה:

כ״אואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:

כ״בויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע, עם יעקב אביהם היו שלושים:

כ״גובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:

כ״דואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי, שמונה:

כ״הבני אשר ימנה (ישוע) [ישוה וישלו] ובריעה ושרה אחותם, כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:

כ״וובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:

כ״זויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה, אשר ילדה לו אוסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים, שלושה:

כ״חבני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם, אחד עשר, וכל בני רחל ארבעה עשר:

כ״טובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב, דן ונפתלי:

ל׳ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:

ל״אוימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:

ל״בואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:

ל״גוימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:

ל״דוכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:

ל״האלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:

ל״וובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם:

ל״זובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים: