ספר היובלים ח׳Book of Jubilees 8

א׳וביובל התשעה ועשרים בשבוע הראשון בשנה הראשונה לקח לו ארפכשד אשה ושמה רצויה בת שושנה בת עילם לו לאשה:

ב׳ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע הזה ויקרא את שמו קינם:

ג׳ויגדל בנו וילמדהו אביו ספר, וילך לבקש לו מקום לבנות לו שם עיר מושב:

ד׳וימצא כתובת אשר פיתחו האבות הראשונים על אבן, ויקרא את החרות עליה ויעתיקהו וימצא בו חותם תכנית המדע אשר הורו השומרים:

ה׳מרכבת השמש והירח והכוכבים, ועל כל אותות השמים:

ו׳ויכתבהו בספר ולא הגיד מאומה מכל הדבר, כי ירא להגיד אותו לנוח פן יקצוף עליו:

ז׳וביובל השלושים בשבוע השני בשנה הראשונה בו לקח לו אשה ושמה מֶלכה בת עבדי בן יפת:

ח׳ובשנה הרביעית ילדה לו בן ויקרא את שמו שלח, כי אמר שולֵח שולחתי:

ט׳בשנה הרביעית נולד שלח ויגדל ויקח לו אשה ושמה מעכה בת כשד אחי אביו לו לאשה:

י׳וביובל [האחד ושלושים] בשבוע החמישי בשנה הראשונה ילדה לו בן, ויקרא את שמו עבר:

י״אויקח לו אשה ושמה עצורת בת נברוד, ביובל השנים ושלושים בשבוע השביעי בשנה השלישית:

י״בובשנה השישית ילדה לו בן, ויקרא את שמו פלג:

י״גכי בימי היוולדו הואילו בני נוח לפלוג את הארץ ביניהם, על כן קרא את שמו פלג:

י״דאבל לא נפלגה אל נכון ביניהם, ויוגד הדבר אל נוח:

ט״וובראשית יובל השלושה ושלושים התחלקו את הארץ לשלושה חלקים לשם לחם ליפת לפי נחלתם, בשנה הראשונה לשבוע הראשון לעיני אחד המלאכים ממנו אשר נשלחו אליהם:

ט״זויקרא אל בניו ויקרבו אליו הם ובניהם, ויחלק את הארץ בגורל את אשר ינחלו שלושת בניו:

י״זויפרשו את כפיהם, ויקחו את הגורלות מחיק אביהם נוח:

י״חויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם, מטבור ההר רָפוּא מקום אשד הנחל תונה:

י״טויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא, וירד עד לבוא בריכת המים הוא מעין מי הנחל הזה:

כ׳ואשד מימי הנחל הזה בים מיעוט, והיו תוצאותיו עד הים הגדול:

כ״אוכל אשר לירכתו נגבה היה לשם, ויצא עד לבוא קרסו הוא חיק הלשון הפונה נגבה:

כ״בועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול, והלכה נכחה עד בואכה לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה:

כ״גושם הים ההוא חיק ים מצרים:

כ״דוירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה:

כ״הועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה, ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן תימנה וקדמה לכל ארץ העדן [...]:

כ״וונסב משם קדמה ועלה עד קרבו אל קדמת ההר רפה וירד מול חוף שפך הנחל תינה:

כ״זזאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו, לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם:

כ״חוישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו, ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור:

כ״טברוך ה' אלוהי שם, וישכון ה' באהלי שם:

ל׳וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה', וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ, שלושתם איש נוכח אחיו נבראו למקדשי הארץ:

ל״אויברך את אלהי האלהים, אשר שם את דבר ה' בפיהו [...]:

ל״בוידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם:

ל״גהיא כל ארץ הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו והריה, וכל הארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמר‏:

ל״דוהררי אשור לפאת צפונה, וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט:

ל״הוכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה, ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד:

ל״וולְחָם יצא הגורל השני מעבר לגיחון נגבה מימין הגן ועבר נגב תימנה:

ל״זועבר הלאה עד הרי האש ונסב ימה לפאת הים אטיל, והתאוה ימה עד לבוא ים המזרק הוא הים אשר כל יורד בו לא יעלה לנצח:

ל״חותאר הגבול צפונה מקצה גדית, ומחה על כתף חוף הים מעבר השני לים הגדול עד קרבו אל נהר גיחון מימין גן העדן:

ל״טוזאת הארץ אשר עלתה בגורל חם לנחלה, לרשתה עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:

מ׳וליפת יצא הגורל השלישי מעבר לנחל תינה צפונה לאשדות מימיו, ונסב לפאת צפונית מזרחית כל חבל לג וכל ארצו מקדם:

מ״אועלה לירכתי הצפון והתאוה עד הרי קילט צפונה, ולכתף הים מעוק:

מ״בונסב מקדם לגדית עד לבוא חוף הים, ועבר עד קרבו מקדם לפָרָה:

מ״גושב ובא לעומת אפריקה ויצא קדמה מזרחה לפאת מי הים מיעוט ועבר על יד הנחל תינה לאורכו נוכח קדמת הצפון עד קרבו אל גבול מימיו מול ההר רפה ונסב והלך צפונה:

מ״דזאת הארץ אשר עלתה בגורל יפת ובניו לנחלתו, לרשת עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:

מ״החמשה איים גדולים וארץ גדולה בירכתי צפון, אך קרה היא וארץ חם היא חמה:

מ״ואכן לארץ שֵם אין חורב ולא קרח כי בה מזג קור וחום גם יחד: צ"ל אמנה