ספר יהודית י״בBook of Judith 12
א׳ויצו להביאה בחדר משמרת כלי כספו לשבת שם ולתת לה לאכול ולשתות מעל שלחנו:
1
ב׳ותאמר יהודית אל נא אדוני כי אם אוכל מלחמך וחטאתי לאלוהים הנה הבאתי את לחמי אתי:
2
ג׳ויאמר הלופרנש ואם כילית לאכול את אשר בידך מאין תיקחי כי אין איש מעמך אתנו במחנה:
3
ד׳ותען יהודית ותאמר חי נפשך אדוני אם לא יבצע יי את מעשהו בטרם כיליתי לאכול את אשר בידי:
4
ה׳ויביאו אנשי הולופרנש אותה החדרה ותשכב ותישן עד חצי הלילה:
5
ו׳ותקם ותשלח אל הולופרנש לצוות את אנשיו לתיתה לצאת עם אמתה מחוץ למחנה להשתחות ליי:
6
ז׳ויצו את עבדיו לאמור אל תעצרו אותה לצאת ותשב שלושת ימים במחנה:
7
ח׳ותצא כל לילה ולילה אל הערבה אשר לפני בתול ותרחץ ותתפלל אל יי להצליח דרכה ולפדות את עמה ואחרי כן שבה האהלה ותצום עד הערב:
8
ט׳ויהי ביום הרביעי ויעש הולופרנש משתה לאנשי ביתו ואת פקידי הצבא לא קרא ויאמר אל בגוא סריסו לאמור:
9
י׳לך נא אל האישה העבריה אשר אתך ופתה אותה לבא אל המשתה אשר עשיתי:
10
י״אכי חרפה היא לנו לשבת עם אישה יפה מבלי דעת איש אותה הלא נהיה לשחוק בעיניה:
11
י״בויצא בגוא מאת פני הולופרנש ויבוא אליה ויאמר:
12
י״גהיפה בנשים אל נא תמנעי מבוא אל אדוני לאכול ולשתות עמו ולהיטיב את לבבך:
13
י״דכי לכבדך הוא מבקש כאחת השרות אשר בבית נבוכדנצר:
14
ט״וותען יהודית ותאמר מי אנכי להמרות את פי אדוני את הטוב עיניו אעשה והיה לי לכבוד ולתפארת עד יום מותי:
15
ט״זותקם ותלבש את בגדיה החמודות ותשם כל עדיה עליה ותלך:
16
י״זואמתה הלכה לפניה לפרוש את הכרים אשר נתן לה בגוא לשבת עליהם:
17
י״חויהי בשבתה ותבער בו אש התאווה ונפשו שוקקה כי חשק בה מיום בואה אל המחנה ויאמר אליה שתי נא בתי והיטיבי לבך:
18
י״טותאמר יהודית אשתה כדברך כי מיום היוולדי לא ניכבדתי כזאת ותאכל ותשת את אשר הכינה לה אמתה:
19
כ׳וישמח הלופרנש לקראתה והוא שותה שכור כאשר לא שתה כל ימיו:
20