ספר יהודית י״אBook of Judith 11

א׳ויצו הלופרנש להקים אתה ויאמר אליה התחזקי בתי ואל תיראי:
1
ב׳כי לא הריעותי לאיש אשר נשאו לבו לעבוד את נבוכדנצר אדון כל הארץ:
2
ג׳ולולא לבוז הייתי בעיני עמך היושב בהרים כי עתה לא הרימותי את חרבי עליהם ועתה את עוון מרדם ישאו:
3
ד׳ועתה הגידי לי על מה ברחת ומדוע באת אלינו הלא לטוב לך עשית זאת:
4
ה׳לכן אל תיראי כי לא תמותי לא הלילה ולא לעולם:
5
ו׳לא ירע לך איש והיית אך שמחה ככל עבדי המלך:
6
ז׳ותען יהודית ותאמר הסכת ושמע את דברי שפחתך כי לא אכזב וכי תעשה כאשר איעצך יצליח אלוהים דרכך ולא תחטא:
7
ח׳כי חי המלך נבוכדנצר בחכמתו אשר בחר בך לעשות משפטים בעמי הארץ אם לא בידך גם הבהמות והחיות ועופות השמים יסורו למשמעתו ולמשמעת כל ביתו:
8
ט׳ידענו כי איש אתה אשר רוח בו וחכמתך נודעת בכל הארץ כי לך עצה ותושייה וגם כח וגבורה במלחמה:
9
י׳גם שמענו את אשר הגיד לך אכיור כי אספוהו אותו אנשי בתול ויספר להם את כל אשר דבר לך:
10
י״אלכן אדוני השר אל תשליך דבריו אחריך כי נכונים המה:
11
י״בלא יאנה לעמנו כל רע וכל כלי יוצר עליהם לא יצלח אם לא חטאו לאלוהיהם:
12
י״גועתה פן יתום לריק כוחך דע כי המוות בעקבם וחבלי חטאתם יתמכו:
13
י״דכי יכעיסו את יי אלוהיהם ומעשים אשר לא יעשו יהגו בלבבם:
14
ט״והן אפסה להם כל צדה ומים אין להם לשתות ועתה הם חושבים לשלח יד בכל בהמה ולאכול כל דבר אשר לא יאכל:
15
ט״זגם שלחו מלאכים לזקני ירושלים ויבקשו מהם לתת למו יד לאכול את ראשית פרי האדמה ומעשרות תירוש ויצהר אשר קודש הם לכוהנים בירושלים המשרתים את פני יי:
16
י״זואשר צוו עליהם לבל תיגע בו יד וגם יושבי ירושלים עשו כן:
17
י״חוהיה כי יחטאו ויעברו את מצות יי ונתנו בידך לכלותם כלה ונחרצה בעצם היום ההוא:
18
י״טואני שפחתך כי ידעתי זאת נמלטתי ויי שלחני לעשות אתך דבר אשר תהום כל הארץ עליו:
19
כ׳אמנם אף כי באתי אליך עתה את האלוהים אני יראה ואת חוקותיו אשמור יומם ולילה:
20
כ״אואני אבקש ממך לתת לצאת כל לילה ולילה מן המחנה אל הערבה להשתחות ליי:
21
כ״בוהיה כי יגלה לי עת פשעם ובאתי והגדתי לך ויצאת עם כל המחנה ולא יתייצב איש לפניך:
22
כ״גואנחך דרך ארץ יהודה עד בואך ירושלימה ואת כיסאך אקים בקרב העיר:
23
כ״דולכדת את כל העם כצאן אשר אין להם רועה ולא יחרץ לך כלב לשונו:
24
כ״האלה הדברים אשר נודעו לי ואני באתי להגיד לך:
25
כ״ווייטבו דבריה בעיני הלופרנש ובעיני עבדיו ויתמהו על שכל מליה ויאמרו:
26
כ״זאכן אין כמוה אישה מקצה הארץ ועד קצה גם בחכמה וגם ביופי:
27
כ״חויאמר הלופרנש מאת יי הייתה זאת כי שלחך לפני העם לתת כוח בידי לאבד ולהשחית את אויבי אדוני:
28
כ״טהנה יפת תואר ואשת שכל את וכי תעשי כאשר דברת והיה יי לי לאלוהים:
29
ל׳ואת תשבי בית המלך ושמך יהולל בכל הארץ:
30