ספר יהודית י׳Book of Judith 10

א׳ויהי ככלותה להתחנן ותקם ותקרא לאמתה ותרד אל ביתה אשר ישבה שם בימי שבת ומועד ותסר את שקה ואת בדי אלמנותה מעליה:

ב׳ותרחץ את בשרה במים ותסך נפשה בשמן ותיטב את ראשה:

ג׳ותשם צניפה על ראשה ותלבש בגדי חמודות כאשר עשתה בימי מנשה בעלה:

ד׳ותשם נעלים ברגליה וצמידים וטבעות על ידיה ונזמים באוזניה ותעד כל עדיה למען מצוא חן בעיני כל רואיה:

ה׳ותיקח נאד יין וכד שמן ושק קמח ולחם ותאנים ותיתן לאמתה ותלכנה מול שער העיר:

ו׳ותמצא את עוזיה ואת הזקנים עומדים בשער:

ז׳ויהי בראותם את תואר פניה ואת בגדיה החמודות וישתוממו על יופייה ויאמרו לה:

ח׳ייתן יי אלוהי אבותינו את חינך בעיני רואיך ויצליח את דרכך לכבוד ישראל וירושלים וישתחוו ליי:

ט׳ותאמר פתחו לי את שער העיר לצאת ולעשות כאשר דברתי אליכם:

י׳ויצוו את השומרים לפתוח את השער ויעשו כן:

י״אותצא יהודית עם אמתה ואנשי העיר הביטו אחריה עד רדתה מן ההר אל השפלה ולא יספו עוד לראותה:

י״בויהי בלכתה בשפלה ותפגע בנציבי אשור הראשונים וישאלוה ויאמרו לה למי את אי מזה באת ואנה תלכי:

י״גותען ותאמר עברית אנכי וברחתי כי ראה אנכי את כל העם נופל תחת ידיכם:

י״דואמרתי אלכה נא אל הלופרנש שר צבא אשור לדבר אליו דברי אמת:

ט״ווהוריתי אותו את הדרך אשר ילך בה לרשת מהר את כל ארץ ההר ולא ייפול מכל מחנהו איש אחד:

ט״זויהי בשמעם את הדברים האלה וישימו את עיניהם עליה וישתוממו על יופייה ויאמרו אליה:

י״זהנה הצלת את נפשך כי מהרת לבא אל אדונינו ועתה בואי נא ונשלחה אנשים אתך להביאך לפניו:

י״חוהיה כי תעמדי לפניו אל תיראי ואמרי לו כאשר עם לבבך וייטב לך:

י״טויבחרו מאה איש לשלוח אתה ואת אמתה ויביאוה לפני אהל הלופרנש:

כ׳ויהי בהוודע הדבר ויתקבצו מכל המחנה ויקיפוה לראותה בטרם תבוא האהלה וישתאו כולם על יופייה ועל בני ישראל:

כ״אויאמרו איש אל אחיו לא נכון הוא לבזות את העם הזה כי נשים יפות להם:

כ״באך לא יותר מהם איש כי אם יישארו והזנו את כל הארץ:

כ״גויבאו מאנשי הלופרנש וסריסיו ויוליכה פתח האהל:

כ״דוהוא סרוח על ערשו במכסה ארגמן וזהב מעולפת על אבני יקר ויקום ויבוא לקראתה ולפידים ביד הסריסים להאיר:

כ״הוהיה בעמדה לפניו ויתפלאו כולם על יפי מראה והיא נפלה על פניה ותשתחו: