ספר יהודית ט׳Book of Judith 9
א׳ויהי בעת הקריב את מנחת הערב בירושלים ותשם יהודית את שקה על בשרה ותזרוק אפר על ראשה ותיפול על פניה לפני יי ותתחנן ותאמר:
1
ב׳אל אלוהי אבי שמעון אתה נתת חרב בידו להנקם בבני נכר על אשר חיללו את אחותו הבתולה:
2
ג׳ועל כן המתה שריהם מתבוססים בדם על ערשם ופקדת עוון השרים על עבדיהם:
3
ד׳ראשיהם הורדת מכיסאם ונשיהם ובניהם נתת לשבי ולבזה ביד עבדיך אשר אהבת יען כי קראו לך לנקום את נקמת חרפתם:
4
ה׳שמע נא גם עתה את אמתך האלמנה:
5
ו׳הן קדם ואחור מידך המה ועת הזאת ועת העתיד לך נגלות כל מחשבותיך יכונו וכי תגזור אומר ויקום לך:
6
ז׳ועתה השקיפה נא וראה את המוני אשור המתפארים על רכבם ועל פרשיהם ובוטחים בכוח חיל הרגלים אשר להם:
7
ח׳הנשענים על חנית וחץ על קשת ועל קלע ולא יכירו כי אתה לבדך תשבית מלחמות ויי שמך:
8
ט׳שבור נא את גאון עוזם בכוחך הגדול ונפץ עצמותם בזעם אפך:
9
י׳כי באו לחלל את מקדשך ולטמא את משכן כבודך ולנתץ את קרנות מזבחך:
10
י״אראה נא את גאוותם ושפוך חמתך על קדקודם הרהב בנפשי הרוח אשר לבשתני:
11
י״בתן מרמה בלשוני לסכל עצת עבד אל אדוניו ועצת אדון אל עבדיו ונגדעו קרנותם ביד אישה:
12
י״גהן לא ברוב המון תגבר ולא ביד כבירים תעוז:
13
י״דכי אתה יי פודה ענווים ועוזר דלים זוקף כפופים וסומך נופלים:
14
ט״וועתה יי אלוהי השמים ואלוהי הארץ יוצר הימים ומלך כל היצורים שמע לקול תחינתי:
15
ט״זתהי נא מילתי להם לפוקה למוקש ולנגוע על הרע אשר יזמו לעשת לעם בריתך ועל בית קודשך ועל הר ציון נחלת בניך:
16
י״זהראה לעיני עמך ולעיני כל משפחות האדמה כי לך יי הכוח והגבורה וכי אין צור זולתי אלוהינו:
17