מעשה טוביה א׳Book of Tobit 1
א׳זה ספר טובי בן טוביאל בן חננאל (בן אריאל) בן גביאל בן עשאל בן ננתיאל ממטה נפתלי (אשר הגלה משומרון עם הגולה אשר הגלתה בימי הושע בן אלה) אשר הגלה בימי שלמנאסר מלך אשור והוא היה מתושבי עיר נפתלי אשר בגליל על גבול ימה:
1
ב׳ויאמר טובי זכרה לי אלהי לטובה (על) שהלכתי לפניך כל ימי חיי בדרך תמים וצדקות רבות וחסדים טובים שעשיתי לאחי ולעמי בגולה בנינוה בארץ אשור.
2
ג׳ויהי בהיותי נער בארץ ישראל כל מטה נפתלי פשעו בבית דוד ויחדלו מעלות ירושלים העיר אשר בחר יי מכל שבטי ישראל ושם מזבח יי המקודש לכל שבטי ישראל והיכל יי בנוי בתוכה להעלות עולות ושלמים ליי שלשת פעמים (בשנה) וכל אחי מטה נפתלי זובחים זבחים ועולות לעגלי הזהב אשר עשה ירבעם בן נבט מלך ישראל בבית אל ובדן ואני הלכתי אל ירושלים במועדים ככתוב בתורת יי על ישראל בבכורים ומעשרות ובכורות לכהנים בני אהרן (ודגן ותירוש) ושמן (ותאנים ורמונים) ומכל פרי האדמה לבני לוי המשרתים את פני יי בירושלים ומעשר שני ומעשר שלישי לגר ליתום ולאלמנה (והלכתי בכל שנה ושנה עם כל אלה לירושלם) כמצות יי וכאשר צותה עלי דבורה אם אבי כי יתום נשארתי (מאבי ו)מאמי.
3
ד׳וכאשר גדלתי לקחתי אשה ממשפחתי ושמה חנה ותלד לי בן וקראתי שמו טוביה וכאשר הגליתי מארץ נפתלי ישבתי בנינוה העיר הגדולה וכל אחי וקרובי אוכלים לחם הגוים ואנכי לא נגאלתי בפתבגם מפני יראת יי וזכרתי את יי בכל לבי ובכל נפשי ויתן לי האלהים חן וחסד בעיני שלמנאסר מלך אשור ויפקד אתי על כל אשר לו עד יום מותו והפקדתי ביד גביאל אחי אשר בארץ מדי במדינת רגאש עשר ככרי כסף.
4
ה׳ויהי כאשר מת שלמנאסר מלך אשור וימלך סנחריב בנו תחתיו ויסגרו דרכי מדי מפני המלחמות אשר היו בארץ ולא יכלתי ללכת אל ארץ מדי לקחת את כספי (ואחרי כן) עשיתי צדקות רבות לעניי עמי מיתומים ואלמנות וכאשר ראיתי חללי עמי מושלכים מחוץ לחומת נינוה לא שקטתי ולא נחתי עד אשר קברתים.
5
ו׳ויהי כאשר שב סנחריב מלך אשור מיהודה אל נינוה בבשת פנים על אשר נגפו יי אלהי ישראל בארץ יהודה על החרפה אשר חרף וגדף את אלהי ישראל [ועל זאת קצף על כל קהלות ישראל אשר בכל מלכותו] ויהרג מהם הרבה מאד ואני בקשתי לדעת דבר אמת על מה בא הגזרה הזאת על שבטי ישראל כי ידעתי באמת כי הק'ב'ה אל אמונה ואין עול ומצאתי שלא שמו שבטי ישראל על לבם השמדת אחיהם אשר השמיד סנחריב מלך אשור מבצריהם שלח באש ובחוריהם בחרב הרג ועולליהם רטש והרותיהם בקע.
6
ז׳ובמקום שיתאבלו ושיתענו לפני יי' על גזירת אחיהם ואשר קצף עליהם היו אוכלים ושותים ושמחים מתענגים בכלי שיר ובכנורות ובנבלים ולא נחלו על שבר יהודה בעונותינו ובעונות אבותינו ככתוב על יהודה "השותים במזרקי יין וראשי שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף" (עמוס ו, ו) וגם על זאת היה קצף מאת יי על יהודה וירושלם ויבא עליהם את מלך בבל עד השליכם מעל פניו ויגל את יהודה מעל אדמתו.
7
ח׳וכאשר ראיתי חללי ישראל מושלכים מחוץ לחומה הייתי גונב גויותיהם וקברתים פעמים רבות ואמרתי יי אלהי ישראל אתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו.
8
ט׳וכאשר בקש סנחריב מלך אשור את חללי עמי פגרי האנשים המומתים ולא מצאם וילכו אנשי ננוה ויגידו למלך לאמר טובי עבדך אשר הפקדת על כל אשר לו הוא שולח את אנשיו על כל חוצות נינוה לבקש את חללי עמו והוא קובר אותם בסתר ולא ירא ממך.
9
י׳ויהי כאשר שמע סנחריב את הדבר הזה ויחר אפו עלי מאד ויצו לתפוש אותי ואת חנה אשתי וטוביה בני ויבקש להרגני בזעפו וכאשר נודע לי הדבר הזה ברחתי מפניו ויצו לשלול את כל אשר לי ונסתרתי מפניו עד אשר צעקו עלי אלמנות ישראל ויתומיו במר נפשם ובצום ובבכי ונגע אל השמים משפטו ונשא עד שחקים וימכרהו אל ישראל ביד שני בניו ויהרגוהו בחרב כי שאל את יועציו ולזקניו על מה קנא הק'ב'ה על ישראל ועל ירושלם והשמיד מלאך יי את חיל פרעה ואת כל בכורי מצרים והבחורי' אשר נתן יי להם תמיד ישועה על ידם ויאמרו לו חכמיו ויועציו כי אברהם אביהם של ישראל הוליך לשחוט את בנו אולי יתרצה בו לפני יי אלהיו על כך קנא על בניו ויעש בעבדיך נקמה.
10
י״אאז אמר המלך אני אשחט את שני בני בעבור יי אולי אתרצה בם להם ויעזרני ויגע הדבר לאדרמלך ושראצר בניו ויארבו לו ויהרגוהו (בחרב בשעה שנכנס להתפלל לפני דגון טעותו) שנאמר "ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט ויהי כי מת סנחריב מלך אשור וימלוך אסרחדון בנו תחתיו" (ע"פ ישעיה לז, לח) ויפקד אסרחדון את אקיקר בן חננאל אחי על כל אשר לו ומושל בכל ארץ אשור וידבר אקיקר עלי אל המלך דברים טובים עד אשר השיבני לנינוה כי היה אקיקר אהובי וקרובי וישיבו לי את חנה אשתי ואת טוביה בני כי צוה המלך אשור לתפשם בזעפו אשר זעף עליי:
11