מעשה טוביה ג׳Book of Tobit 3
א׳ואני נתעצבתי ונהייתי ונחלתי על שברי והתפללתי לפני יי ואמרתי צדיק אתה יי וישר משפטך כי כל מעשיך גבורה וכל דרכיך חסד ואמת ואתה שופט הארץ ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ועתה [יי] אב הרחמים אדון הסליחות זכרני נא [ופקדני נא] במדת רחמיך וחסדיך ואל נא תגמול עלי כחטאתי וכעונותי וכעונות אבותי אשר לא שמרו מצותיך וישליכו את תורתו אחרי גום ותתן אותנו לחרפה ולמשל ולשנינה (בכל העמים ולמשול בנו גוים אשר הדחתנו שם) כיום הזה ולולי יי צבאות שהותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו ועתה יי (רבים משפטיך ואמת ואל תגמלני כעונותי וכעונות אבותי כי חטאנו לפניך ולא הלכנו בדרכיך ועתה כטוב וכישר בעיניך עשה נא עמי ו)קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי ולא אשמע חרפתי עוד.
1
ב׳וביום ההוא נקרה לשרה בת רעואל שהיתה באגבתניס במדינת ארץ מדי בעת היו משפחות אביה מחרפים אותה (ומלעיגים בה ואומרים לה לא יש ראוי לקרא לך שרה אלא צרה) על דבר שנתנה לאשה לשבעה אנשים ולא קרב לה אחד מהם כי אם אשמדי מלך השדים היה הורג אותם קודם שקרבו אליה כדרך כל הארץ ותאמר אליה השפחה למה את הורגת את אנשיך ותלקי אותנו על הדבר הרע הזה וטוב יהיה לאבותיך שתמותי תחתם ולא יראו ממך לא בן ולא בת לעולם.
2
ג׳ויהי כאשר שמעה שרה החרפה הזאת ותתחלחל מאד ותבך ותעל אל עלית אביה ותזעק לפני יי בקול מר ותאמר יי אלהים אתה נתתני לאבי והם זקנים באים בימים ואתה השלחת על אנשי' הלוקחים אותי את מלך השדים כי אחת אלהי (כל) הרוחות וכל השדים ויוצר כל הבריות ובידך כל מיני מזיקין שבעולם ועתה יי הטוב בעיניך שאוריד את שיבת אבי ואמי ביגון שאולה ואם יצא גזר דין מלפניך עלי כזאת הרגני נא הרוג ואל אראה עוד ברעתי המרובה וחרפתי הגדולה ידעת יי כי טהורה אני מכל טמאת אדם ולא טמאתי שמי ואת שם אבותי בארץ גלותי ואני יחידה לאבי ולאמי ואין לו בן לירש את נחלתו ולא יש לו קרוב שיורשני והנה מתו בעבורי שבעה אנשים ומה יתרון לי להיות עוד בעולם ואם לא טוב בעיניך להמיתני הביטה וענני וחנני ולא אשמע חרפתי עוד.
3
ד׳בעת ההיא נשמע[ת] תפלת שניהם לפני כסא הכבוד (תפלת טובי על עורות עיניו ותפלת שרה על שפלות אבותיה) וישלח יי את המלאך רפאל השר הממונה על הרפואות לרפאת את שניהם את טובי אב טוביה לרפאתו מחלי עיניו ואת שרה בת רעואל לתתה לטוביה בן טובי לאשה ולהסיר ממנה את אשמדי מלך השדים:
4