חכם צבי ק״חChakham Tzvi 108
א׳תשרי תס"ל מה"ה גיסי הש"י במדינת ליטא
1
ב׳ששאלת מי שמת בלא בנים והניח אשתו מעוברת שילדה ומת הולד תוך ל' יום ללידתו ויש לה כמה יבמים אם היא צריכה לחזור על כל האחין:
2
ג׳תשובה דבר זה מבואר בתשו' מהרשד"ם ז"ל בסי' קנ"ח שהוא ז"ל מצריכה לחזור על כל האחין אם לא בשעת דוחק גדול ומהרא"ש ז"ל הביא דבריו בתשובתו סוף סי' כ"ט אמנם נלע"ד הלכה למעשה שאינה צריכה לחזור על כל האחין כלל וכלל אפי' שלא בשעת הדחק מכח ראיות עצומות חדא מההיא דאמרי' בהחולץ מ"א ע"ב אלא לא החלוץ אמאי כו' משום דר' יוסי כו' כל העולם ליבום עולה לחליצה כו' מתיב רב חיננא הספקות חולצת ולא מתייבמות אלא לאו שקידש א' משתי אחיות ואינו יודע איזו מהן קידש וקתני חולצת הכי השתא התם אם יבא אליהו ויאמר שהא קידש בת חליצה ויבום היא כו' הרי בהדיא דאף דבעינן שתהא ראויה ליבום בשעת חליצה עכ"ז בדבר שאינו אסור אלא מחמת חסרון ידיעה שלנו שאין אנו יודעין איזו קידש איננה בכלל ואינה צריכה להמתין אפי' חדש א' אף אם אפשר שיבואו עדים ויעידו איזו היא לא משהינן לה משום דממ"נ החליצה כשרה שהרי כל אחת מהאחיות בדין היא חולצת ממ"נ ואין בה פיסול בגופ' שאם היא אותה שקידש הרי היא עולה ליבום נמי ואם אינה היא אפי' חליצה אינה צריכה ואע"ג דהתם לאו לענין חליצה פסולה שצריכה לחזור על כל האחין איירינן אלא לענין שתחלוץ לכתחילה חליצה מעולה שהיא עולה ליבום מ"מ רואה אני הדברים ק"ו השתא ומה התם שרינן לכתחילה במילתא דאם יבא אליהו ויאמר שומעין לו הכא דאתה בא להזקיקה לעשות מעשה לחזור ולחלוץ לשאר האחין אחר שכבר חלצה לאחד מהם אינו דין שבדבר שאם יבא אליהו ויאמר כו' דאין צורך לחזור על כל האחין (אף שעדיין לא נישאת) וידוע דמדרבנן בעלמא היא חזרה על כל האחין וא"כ בנ"ד דממ"נ האשה הזאת פטורה דאם יבא אליהו ויאמר דהוי בר קיימא אפי' בן יום א' פוטר ואינה צריכה חליצה כלל ואם יאמר דהוי נפל הרי היא עולה ליבום וחליצה כשרה היא ואינה נקראת חליצה פסולה כדי שתהא צריכה לחזור על כל האחין ועוד נלע"ד ראיה ברורה ממשנתינו פ' כיצד אשת אחיו כ"ג ע"ב שני' שקידשו שתי אחיות זה אינו יודע איז' קידש כו' לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה והא הכא ע"כ כל אחת אינה חולצת אלא מאחד מהם ואעפ"י שאותו החולץ אסור לייבמה משום שמא יפגע באחות זקוקתו וע"כ נמי שאין האח השני חולץ לזאת דאי ס"ד שהיא צריכה מהאח השני גם כן היכי מצי מייבם לאחותה שהרי היא אחות חלוצתו א"ו שאינה חולצת אלא לאחד מהאחים ואי ס"ד דכההיא גוונא מיקרי חליצה פסולה האיך משתריא להנשא לאחי האחר למ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין ואין לומר דהא שרינן בשעת הדחק והכא במתניתין נמי כשעת הדחק דמי שלא תיבטל מצות יבמין לגמרי ותרצה לומר דחליצה במקום ייבום כבטול מצות יבמים דמי מה שאינו כן (כדמוכח ר"פ ארבה אחין) אפי' תימא הכי ע"כ הא מילתא בורכא היא דע"כ לא מפליגינן בין שעת הדחק לשעת הריוח אלא לדידן דמספקא לן אי הלכה כמ"ד חליצה פסולה צריכה חיזור אם לא אבל לההוא מ"ד דסבירא ליה חליצה פסולה צריכה חיזור פשיטא דאפי' בשעה"ד נמי צריכה חיזור וזה ברור כשמש ומשנה זו הלכה היא לכ"ע אפי' למ"ד חליצה פסולה צריכה חיזור וא"כ ע"כ לומר דבחליצה פסולה כה"ג דאם יבא אליהו כו' שומעין לו אינה צריכה לחזור על כל האחין ה"ה בנ"ד דאם יבא אליהו ויאמר שומעין לו הדבר ברור דאינה צריכה חיזור כלל וביותר שדין החיזור הוא מדרבנן והכל מקילין בה כמ"ש הלא בספרתם וברי לי אלו היה רואה הרב הגדול מהר"ר שד"מ ראיותי הוה הדר ביה והיה מורה דאפי' שלא בשעת הדחק אינה צריכה חיזור:
3