חכם צבי ק״כChakham Tzvi 120
א׳ששאלת ראובן קנה אתרוג הדור בדמים יקרים ובא שמעון ואיבדו ממנו קודם או תוך ימי החג האיך משלם:
1
ב׳תשובה דבר זה כבר נשאל עליו מהר"ם מינץ בתשו' קי"ג והשיב דאין צריך לשלם לו כי אם דמי אתרוג שאינו הדור שיוצא בה י"ח מצות אתרוג וראייתו מפ' מרובה ע"ח דהאומר הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו פטר גנב נפשיה בכבש ולענ"ד שגגה היא בידו דהתם אין לה דמים דאינה בת מכירה כדאמרי' בפסחים פ' האשה פ"ט ע"ב ת"ר המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום וכיון דאינה בת דמים כלל א"א לחייבו מטעם שיווי העולה אלא מטעם שהוא חייב לצאת ידי חובתו שקיבל עליו להקריב עולה וכיון שאין כאן תורת דמים אלא החיוב שעליו להקריב עולה להכי פטר גנב נפשיה בכבש אבל באתרוג הדור דמים לו ויכול למוכרו אף שעילוי דמיו הוא מחמת הידור מצוה אין בכך כלום תדע דאילו גנב ס"ת מחברי' והוא שוה אלף זוז מחמת הדורו בקלף יפה ודיו נאה ולבלר אומן היעלה בדעת שיפטור הגנב עצמו בס"ת שאינו הדור שאינו שוה אלא חמשים זוז הואיל ויוצא בו י"ח מצות ועתה כתבו לכם את השירה הזאת הא ודאי ליתא איבעית אימא סברא ואיבע"א גמרא דא"כ הו"ל לרבא לאשמועינן רבותא טפי דאפי' בס"ת שיש לה דמים ואם מכרה מכורה ואף לכתחילה יכול למוכרה כדי ללמוד תורה ולישא אשה נמי פטר גנב נפשיה בס"ת קטן ושאינו הדור א"ו בס"ת אינו יכול לפטור עצמו בספר קטן ושאינו הדור אבל אין לסתור ראיית מהר"ם מינץ מההיא דקיי"ל כרבנן דפליגי עליה דר' יהודא וס"ל דיש אונאה לס"ת ומדקסתים ותני לא אמרו אלא את אלו משמע דבין שנתאנה לוקח ובין שנתאנה מוכר וכי היכי דבשאר כל המטלטלין שמין אותן כדרך שנמכרין בשוק ה"נ בס"ת שמין אותו כמו שעומד לימכר בשוק ואינו יכול לומר אתן לך ספר אחר תחתיו שאינו נאה והדור כמותו ואינו שוה אלא כחצי אותו הספר שמכרת לי דיש לדחות דשאני התם שזה מוכרו ואינו רוצה לקיימו לשם מצות ועתה כתבו לכם אלא שהוא רוצה ליהנות מדמיו לכך יש לו אונאה ושמין אותו כדרך שאר כל המטלטלין הנמכרין לאפוקי במחזיק איזה דבר לעצמו לצורך קיום מצוה התם הוא דקאמר מהר"ם מינץ דא"צ לשלם לו אלא דמי אתרוג קטן ואינו הדור אלא דאעיקרא דדינא פירכא כאמור ועוד אף לפי חילוק זה צא"ל דהחוטף אתרוג ממוכר אתרוגים שהאתרוג שבידו עומד לימכר בדמים יקרים צריך הוא ליתן לו כל שיוויו כמות שהוא שוה עכשיו מחמת גדלו ותפארתו ואם אדם א' קנהו בממון רב מהמוכר אתרוגים ובא זה וחטפו ממנו אין צריך לשלם לו אלא זוז אחד דמי אתרוג קטן ורע נשתקע הדבר ולא נאמר אלא הדבר פשוט וברור בעיני שהחוטף אתרוג מיד א' שקנהו לשם מצוה בדמים יקרים קודם או תוך החג שהוא משלם לו כפי מה שהוא שוה לימכר לשם מצות פרי עץ הדר והנראה לי כתבתי: צבי אשכנזי ס"ט
2
